" ומפורסם כפיקח הגדול ביותר מבין
הרבנים שהיו בימיו" (הגר"מ מייזלמן)
מכתב ברכות נדיר, בכתב יד קדשו ובחתימתו של "חכימא דיהודאי" הגאון רבי אליהו הלוי פיינשטיין אב"ד פרוז'נא (מחותנו של הגר"ח מבריסק), שהיה מגדולי הדור וסירב להצעה לכהן כרבה של ירושלים. נשלח אל רבי יוסף דוד שחור אב"ד אנטופול וסומיאטיץ. כ"ח אלול שנת "יפקדם ה' לחיים טובים ביום הכסא הבעל"ט" [תרס"ד 1904].
המכתב נשלח בערב ראש השנה תרס"ה, שנה לפני פטירת הרב שחור, שכפי המובן מהמכתב כבר היה חולה. ייתכן שמשום כך יוצא הגר"א פרוז’ינער מגדרו בברכות עצומות ונדירות, מפי כתבו של אחד מיחידי הסגולה בדור הענקים בו חיו ופעלו אריות התורה כמחותנו הגר"ח מבריסק וידידו בעל האור שמח מדווינסק.
נוסח המכתב: "לחיים טובים ולשלום יכתב ויחתם בסשצ"ק [בספרם של צדיקים גמורים], מע"כ ידי"נ ויד"ש הרב הגאון המפורסם לשם ולתפארה מועכ"ת מלא תורה ויראת ה' טהורה, כקש"ת מו"ה יוסף דוד נ"י אבד"ק סימייאטיטץ יצ"ו".
"ברך לקחתי ברך אשיבנו, יתברך בשנה טובה מלאה ברכת ה', שנה שימלא ה' כל משאלות לבבו לטובה, שנת גאולה וישועה, שנת חיים ושלום, שנה הרת אושר וברכה לו ולביתו, שנה שנתבשר בישועות טובות ונחמות, שנה שיקבץ ה' פזורינו ויקבץ נדחינו, וירומם קרן התורה וקרן ישראל ויעמידנו בקרן אורה, ויכתב ויחתם בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ולשלום… ידידו מוקירו ומכבדו דו"ש וש"ת כל הימים, מצפה לחסדי ה' בלב תמים, אליהו הלוי".
תוספת בתחתית: "ברגע זו קראתי דבריו הנעימים, נשתוממתי לראות כי מע"כ הי"ו אינו בבריאותו וסובל מכאובים. משתתף אנכי בצערו צערן של ת"ח, ואני תפלה ותקותי חזקה שישלח לו ה' רפואתו ועזרתו, וישוב במהרה לאיתנו, ויזכה לעבוד את ה' מתוך הרוחה כאשר ישא ברכה, ידידו מברכו ומעתיר בעדו, הנ"ל".
הגאון רבי אליהו הלוי פיינשטיין "ר’ אל'ה פרוז’ינער" [תר”ג – תרפ”ט], אב"ד פרוז'נא. היה מגדולי הרבנים בליטא ומפורסם כפיקח הגדול ביותר מבין הרבנים שהיו בימיו (הגר"מ מייזלמן).
ידוע על מכתב של רבי חיים עוזר גרודזינסקי מווילנא אל רבי שמואל סלאנט, בו הוא מציע לו את מועמדותו של רבי אל'ה פרוז'ינער לרבה של ירושלים לצד רבי שמואל סלאנט: "ועל כן הנני מחכה לתשובתו של רבי שמואל בדבר הפרטים התנאים אשר ידרוש הרב הנ"ל ואז נדע הן או לאו" (צילום המכתב בקטלוג יודאיקה ירושלים, תשס"ח).
ישנו מכתב נוסף מאת יחיאל מיכל פינס (גיסו של רבי דוד קרלינער) אל רבי שמואל סלאנט באותו עניין, בו הוא כותב אודותיו: "ונתנו חכמים עיניהם בהרב הגאון מורינו הרב אליהו פיינשטיין אב"ד דק"ק פרוזיין והרב הגאון מורינו הרב מאיר אטלס אב"ד דק"ק סלאנט, שני הרבנים האלה מלבד שהם מהוללים בתורתם וביחוד זה הראשון [-רבי אל'ה פרוז'ינער] אשר נחשב במדרגה אחת כמעט עם הרה"ג רבי מאיר שמחה מדווינסק והגר"ח מבריסק" (צילום המכתב שם).
בספר הקהילה של קורליץ נכתב עליו: "בן שבע היה אלינקה [-רבי אליהו פיינשטיין] בקי בכל סדר נזיקין… ידוע היה ר' אליהו כחכימא דיהודאי… בשנת תרצ"ג נדפס ספרו של ר' אליהו בשם הליכות אליהו המכיל דברי הלכה ביאורים וחידושים על הרמב"ם ועל ארבעת חלקי השולחן ערוך. בספר זה מתגלה לפנינו ר' אלינקה כגאון השולט בים התלמוד וכבעל הבנה ישרה הגיון והרגשה דקה מאד (קורליץ, ספר קהילה, תל אביב תשל"ג, עמ' 70-75).
הרב מיימון בספרו למען ציון לא אחשה מספר אודותיו: "זכיתי להכיר את אחד מגדולי ליטא בימים ההם את הגאון רבי אליהו פיינשטיין, אשר מלבד גאונותו וגדולתו בתורה כפי שהיא נשקפת מתוך ספרו הליכות אליהו שנדפס לאחר מותו, היה פיקח במילי דעלמא ויחד עם יראת ה' שהיתה ממלאה את כל חדרי נפשו היה מתון בדעתו וידע להתהלך עם הבריות ולהשפיע עליהם מרוחו בל מרירות ובלי קול גערה או קנאות יתירה. לרגלי גדולתו בתורה הזמינו אותו שתי פעמים לבוא לירושלים ולשבת על כסא הרבנות בעיר הקודש אבל למרות האהבה לארץ ישראל שהיתה קבועה בלבו סירב לקבל עליו את עול הרבנות בירושלים. (למען ציון לא אחשה – ב', ירושלים תשי"ד, עמ' 32).
היה מחותנו של ר’ חיים בריסקער (חמיו של ר’ משה סאלאוויצ’יק) והיה מעורב באופן מעשי בחינוכו של נכדו ר’ יוסף דב סאלאוויצ’יק מבוסטון. כן היה גיסו של ר’ דוד פיינשטיין, אביו של ר’ משה פיינשטין בעל ה'אגרות משה'.
[1] גלוית-דואר. 14X9 ס"מ.
מצב טוב מאוד. מעט כתמים.