"לסמכו בסמיכת
חכמים אשר היא הולמתו"
מכתב קודש נדיר ונאה, כולו בכתב יד קדשו, בחתימתו ובחותמתו של רבה הנודע של פרשבורג הגאון הקדוש רבי עקיבא סופר בעל הדעת סופר. נכתב סמוך לעליית הדעת סופר ארצה, על גבי נייר מכתבים נדיר שהביא עמו מפרשבורג. על מקום הכתיבה פרעסבורג, העביר הדעת סופר קו מחיקה, וכתב: ירושלים. ב' חשון תש"ב [1942].
המכתב שלפנינו נכתב בעיצומה של השואה. האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא, בנו של מייסד שושלת ספינקא-כהנא ונכדו של האמרי יוסף מספינקא, נמלט בעור שיניו מאירופה הבוערת לארץ ישראל. בהונגריה נודע האדמו"ר הן בקדושתו והן בגדולתו בתורה אולם בארץ ישראל לא נודעה עדיין גדולתו. במכתבו שלפנינו מכריז הדעת סופר בשער בת רבים על גדולתו של הרה"ק מספינקא אותו הכיר עוד מהונגריה, והוא סומך בו את ידו על כתבי הסמיכה להוראה שקיבל הרה"ק מספינקא מאת גדולי הונגריה.
[תרל"ח-תש"כ], רבה האחרון של העיר פרשבורג, והחוליה הרביעית בשלשלת הזהב של ממלכת פרשבורג – רבנות שעברה מאב לבנו, החל מה'חתם סופר', בנו ה'כתב סופר, נכדו ה'שבט סופר' ונינו ה'דעת סופר'.
כנסיך שושלת המלכות של יהדות הונגריה, היה הדעת סופר 'נשיא מועצת הרבנים האורתודוקסים' – ארגון שאיגד תחתיו למעלה משלוש מאות קהילות אורתודוקסיות ברחבי הונגריה. ונשיאה של 'מועצת הרבנים החרדים בצ'כוסלובקיה' ומצודתו הייתה פרושה גם בארץ הקודש והוא כיהן כנשיא 'כולל שומרי החומות' ו'בתי אונגרין' שבירושלים.
למרות שבהונגריה הייתה הנהגתו בגינוני מלכות ממש, הרי שעם עלייתו לארץ ישראל הצהיר בפני מקבלי פניו: "בשעה זו הנני מטיל לים את כל נמוסי הכבוד והחשיבות שהיו לי בחוצה לארץ, ומהיום והלאה רוצה אני להיות יהודי ירושלמי פשוט". אך יוצאי הונגריה לא נתנו לו לבצע את החלטתו, וקיבלו את מרותו והוא נמנה בין גדולי הרבנים בירושלים.
הוא הקים מחדש את 'ישיבת פרשבורג' וכיהן כחבר מועצת גדולי התורה, המשיך להיות מעורב בנושאים הציבוריים, והיה מראשי החותמים על הכרוזים הרבניים ועל ההסכמות לספרים. מתלמידיו הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר. מחיבוריו: שו"ת 'דעת סופר' על ד' חלקי שו"ע ו'דעת סופר' על התורה ומועדים.
מקבל הסמיכה הגה"ק האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא – ירושלים [תר"ע-תשל"ח], נולד לרב צבי הירש כהנא, שהיה נכדו של הרב יוסף מאיר וייס, מייסד חצר חסידות ספינקא, שעל שמו הוא קרוי. הוא עלה לארץ ישראל באניה האחרונה שהגיעה לארץ, והמכתב ניתן לו סמוך לאחר שהגיע לארץ.
[1] דף, נייר מכתבים. כ 15X 22 ס"מ. כל המכתב בכתב יד קדשו, ובחתימתו וחותמתו.
מצב טוב. סימן קיפול. קרעים בשולי הקיפול, ללא חיסרון.