"ואשר נזדמנה לי סיבה מאת ההשגחה העליונה… לעלות לארץ ישראל… שידעתי כמה יקר וחביב כקת"ר אצל אדמו"ח שליט"א" (מתוך המכתב שלפנינו) מכתב ארוך וחשוב, המתפרס על פני שלושה עמודים, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי אהרן כהן, חתנא דבי נשיאה – רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין. נכתב על גבי נייר מכתבים רשמי הנושא את הלוגו: "אהרן הכהן אב"ד דק"ק נאווא-שווינציאני, חתן הגרי"מ הכהן שליט"א, מח"ס חפץ חיים ומשנה ברורה". נאווא-שווינציאני, פלך ווילנא, [כ"ה סיון] תרפ"ד [1924]. מכתב בעל תוכן היסטורי חשוב ונדיר. נשלח בחיי החפץ חיים (המוזכר במכתב כמה פעמים בברכת החיים). מוזכרים במכתב גם שני חלקי ספרו עבודת הקרבנות, חלק א' שכבר יצא לאור (בתרע"ג) וחלק ב' שעומד לצאת בקרוב (בתרפ"ד, ורבינו מתחייב במכתבו שלפנינו לפרסם בו את שמות המסייעים בידו). למיטב בדיקתנו המכתב לא פורסם מעולם! המכתב עוסק בנסיונותיו של רבי אהרן לעלות לארץ ישראל. רבי אהרן כותב במכתבו כי קיבל ויזת עליה מאת ידידו הרב הראשי לא"י – הראי"ה קוק, שאף הודיע לו שמוכנה עבורו משרה תורנית בארץ ישראל, והוא מקווה כי דבר זה יסייע להתייצבותו הכלכלית ואף "ימלט את בני היקרים מהמצודה הפרושה נגד כל הצעירים". הבעיה היחידה העומדת בפני רבי אהרן היא ההוצאות העצומות של מסע העליה העולה לסך 100 לירטות "אשר בלעדי זה מוכרח אנוכי להישאר בתוך המצוק ולא אוכל לזוז ממקומי". רבי אהרן, למרות שמעודו לא ביקש עזרה כלכלית מבן אדם, מרוב חיבת ארץ ישראל הוא מבקש בתחנונים מרבי טוביה שיסייע בידו לעלות ארצה, ומברכו מעומקא דליבא: "וזכות החזקת התורה ולומדיה תעמוד לו ולכל הנלוים אליו לעזרני ולחלצני מן המיצר, שלא תמוש התורה מצאצאיהם לעולם, ויתברכו ממעון הברכות בכל מילי דמיטב, ויזכו לראות ולשמוח בנחמת ציון וירושלים בגאולה אמיתית, ויתענגו על כל טוב סלה…" וחותם "ממני ידידו המצפה לישועת השי"ת והמברכו ואת כל המשתתפים בעזרתי בברכת כהנים הכלול כל טוב. אהרן הכהן, חתן הרב הגאון הצדיק בעהמ"ח ספר חפץ חיים שליט"א" . כידוע אצל משפחת הח"ח שררה אהבה עזה לארץ ישראל, והחפץ חיים בעצמו ניסה לעת זקנתו לעלות ארצה, ניסיון שלא צלח. החפץ חיים אף התנה עם חתניו, שאף על פי שהוא מתחייב לתת להם מזונות, לא יהיה בעדם מלעכבו לעלות לארץ ישראל. רבי אהרן הכהן [תרכ"ג – תרצ"ו], חתנו של ה'חפץ חיים' ומחבר ספר עבודת הקרבנות. חמיו החפץ חיים כתב עליו: "חתני המאור הגדול ירא אלקים באמת וצדיק במעשיו"! למד בישיבות באישישוק ובביאליסטוק. בהיותו בביאליסטוק סייע לחפץ חיים בעת ביקורו בעיר, והחפץ חיים בחר בו כחתן לבתו גיטל (נפטרה בכ"ג תמוז ה'תש"ט). באלול ה'תרמ"ב השניים נישאו והרב אהרן עבר להתגורר ליד חותנו בראדין, שם לימד בישיבה, וסייע לחותנו בכתיבת ספריו והפצתם. על תקופה זו הוא מספר: "והנה זיכני הש"י בימי חלדי לזכות עם קדשו במשך כמה וכמה שנים בעת היותי בצותא חדא עם אדמו"ח החפץ חיים שליט"א … ובמשך כמה וכמה שנים סבבתי בעירות שונות במשך זמן ידוע בשנה וב"ה דברי עשו רשמים כבירים בכל מקום בואי ופעלו הרבה להרמת קרן התורה והמצוה כמאמר חז"ל "דברים היוצאין מן הלב נכנסין אל הלב" וכל נסיעותי היו בלי שום קבלת פרס" בערך בשנת ה'תרס"ב עבר לכהן כרב בעיירה מיכאילישוק, שם הוציא בשנת ה'תרע"ג (1913) את ספרו "עבודת הקרבנות", לאחר מכן כיהן כרב בעיירה נאווא שווינצאן, שם הוציא, בשנת ה'תרפ"ד, את החלק השני של ספרו "עבודת הקרבנות". בשנת ה'תרפ"ו עלה לארץ. תחילה התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים, אולם בעקבות המחלוקת בין הקנאים לבין הרב קוק עזב את ירושלים ועבר ליפו, בכ"ז בשבט ה'תרצ"ו נפטר ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים. [1] דף נייר כפול, [3] עמודים כתובים. [43] שורות. 20.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. סימני קיפול. מעט כתמי זמן.