מכתב היסטורי חשוב, כולו בכתב יד קדשו, בחתימתו ובחותמו של האדמו"ר רבי יצחק זעליג מורגנשטרן מסוקולוב-קאצק – מגדולי אדמו"רי פולין. סוקולוב, תרפ"ה [1825]. נשלח אל ראש רבני ארץ ישראל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד ואל רבני ועסקני ירושלים והוא עוסק בחתנו של האדמו"ר מסוקולוב-קוצק, האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרלוב מנובומינסק – לימים מגדולי האדמו"רים ומראשי אגודת ישראל בארצות הברית.
המכתב נשלח מפולין, עובר לחזרתו של האדמו"ר מסוקולוב-קוצק מנסיעתו המפורסמת ביחד עם ידידו האמרי אמת מגור, על מנת להשכין שלום בין חוגי הרב קוק לחוגי רבי יוסף חיים זוננפלד. הרבי מסוקולוב שעוד היה תחת רשמי הביקור נוקב במכתבו בשמות רבים מהרבנים עימם נפגש בירושלים, והוא מבקש מאיתם בקשה אישית, אודות חתנו האדמו"ר מנובומינסק שעלה זה עתה לארץ ישראל והוא מחוסר פרנסה – ובקשתו שטוחה בפניהם, שיסדרו לחתנו משרת רבנות באחת ההתישבויות החדשות של "אגודת ישראל". האדמו"ר מסוקולוב מונה במכתב אחת לאחת את מעלותיו של חתנו הרבי מנובומינסק, והוא מסיים את מכתבו המעניין בגעגועים לארץ "ולבי ייחל לשוב במהרה אליכם".
המכתב שלפנינו לא פעל ככל הנראה את פעולתו ולמעשה האדמו"ר מנובומינסק לא נשאר בארץ הקודש, וכעבור שנה בתרפ"ו הוא נאלץ להגר לאמריקה, שם הוא נהיה עד מהרה מגדולי האדמו"רים. לימים כיהן בנו ממלא מקומו במשרה הרמה ביותר, כיושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה.
האדמו"ר רבי יצחק זליג מורגנשטרן [תרכ"ו-ת"ש], מגדולי האדמורי"ם בפולין לפני השואה, והסתופפו בצלו עוד חסידים שהיו אצל זקנו "השרף מקוצק". משנת תרס"ה כיהן כאדמו"ר בסוקולוב ובאוטווצק. הקים ישיבה ועמד בראשותה. היה ממייסדי אגודת הרבנים בפולין בה שימש כסגן נשיא. ממייסדי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". מצאצאיו יצאו שושלות אדמורי"ם (נובומינסק ועוד). שרידי חידושי תורתו נדפסו בספר "שארית יצחק" (תשמ"ט). לחצרו נהרו אלפי חסידים שבאו לקבלת הדרכה וחיזוק, עצה וישועה. היה מחלק סגולות וקמיעות וכן מרשמים רפואיים.
על גדלותו ומעמדו של הרבי מסוקולוב-קאצק תעיד העובדה שכאשר גברו המחלוקות בין רבני ארץ ישראל הגרי"ח זוננפלד והראי"ה קוק, הובאו חילוקי הדעות בפני שלושת גדולי הדור בכדי שיפסקו את דינם והרבי מסוקולוב-קאצק היה אחד משלושת הדיינים (שני הדיינים הנוספים היו: בעל ה'אמרי אמת' מגור, וגיסו הגאון מבנדין. אגב, יודעי העתים מספרים שהיחיד מבין שלושת הדיינים שלא הצליחו להערים עליו באותה פרשה, היה האדמו"ר מסוקולוב-קאצק, שנחשב בדורו לחכימא דיהודאי).
[1] דף. 21 ס"מ.
מצב כללי טוב-טוב מאוד. מודבק על גבי נייר לשימור. אותיות בודדות מחוקות.