"כי הדברים נוגעים לישיבה קדושה גדולה
ומפורסמת בעולם אשר קיומה בסכנה ח"ו"
מכתב היסטורי חשוב ונדיר, מאת 'האדמו"ר' הגאון רבי אברהם יצחק בלוך, ראש ישיבת טעלז – אחת משלושת הישיבות המרכזיות בליטא (לצד סלבודקא וקלם). נכתב בעת שהותו הקצרה והיחידה של הגרא"י מטעלז באמריקה. פילדלפיה, תרצ"ג [1933]. נייר מכתבים רשמי של הישיבה בליטא. כתיבת ידו וחתימתו של רבי אבנר אוקליאנסקי חתן הגרי"ל בלוך וגיסו של הגרא"י, בתוספת [3] שורות בכתי"ק הגרא"י מטעלז, ובחתי"ק. נשלח אל הגאון רבי זאב וואלף לייטער אב"ד פיטסבורג. נשלח אל הגאון רבי זאב וואלף לייטער אב"ד פיטסבורג.
לפנינו מכתב היסטורי המקפל בתוכו את סוף עולם התורה ביבשת אירופה ותחילת פריחתו באמריקה. הגרא"י מטעלז ראש הישיבה הנערץ של 'ישיבת טעלז' – מבצר הדעת בליטא, נאלץ ליטול את מקל הנדודים בידו ולהפליג במשך שבועות עד ליבשת אמריקה, עבור גיוס כספים לישיבתו, שהייתה באותה תקופה, כמו שאר הישיבות בליטא, במצב חומרי קשה כמופיע במכתב: "אשר קיומה בסכנה ח"ו, על מצב הישיבה כותבים לנו כי עומדת ב"ה על רום מעלת להפליא והמצב החומרי – ד' ירחם..". (למעשה מצוקה זו גלגלה לבסוף את הצלת הישיבה, ראה להלן).
במכתב אנו נחשפים לקשרים הנטווים בין הגרא"י מטעלז לאב"ד פיטסבורג: "והלא נתקשרנו בקשרי ידידות במשך זמן שהותינו במחנו", הם מדברים ביניהם על מיזמים משותפים של ארגוני נשים לטובת הישיבה. אולם שני הגדולים, האורח הגדול והמארח, היושבים לבטח באותה עת באמריקה, שניהם לא העלו בדעתם (אלא אם כן ברוח הקודש) שעוד זמן לא כביר, בעוד שמונה שנים ב-תש"א, יעלה האורח הגדול הגרא"י מטעלז – כותב המכתב שלפנינו – בראשות מאות מתלמידיו, על המוקד סמוך לעיר טעלז, במקום בו יקד שנים רבות אור תורתם. ומי יודע אם בביקור זה לא נטוו הקשרים לכך שדווקא ישיבת טעלז מכל שאר הישיבות בליטא, הצליחה להעתיק את מושבה מעמק הבכא שבליטא אל מלכות החסד באמריקה. אמנם הגופות של הגרא"י מטעלז – כותב המכתב שלפנינו ושל מאות מתלמידיו, נשרפו על המוקד בליטא, אולם הרוח הטלזאית המשיכה לפעום בעוז על אדמת אמריקה וממשיכה עד היום הזה בסניפיה השונים של הישיבה.
הגאון רבי אברהם יצחק בלוך הי"ד מטעלז [תר"נ-תש"א], אב"ד העיר טעלז וראש הישיבה המעטירה. דור שלישי לראשי ומייסדי הישיבה בטעלז. נתפרסם לגאון מופלג והיה מיוחד בשיטה העיונית הטלזאית. בצעירותו כבר מונה לתפקיד הר"מ הראשי בישיבה ולאחר פטירת אביו נתעטר בכתר ראשות הישיבה והרבנות והרביץ תורה לתלמידיו בשיטה חינוכית יחודית. נעקד"ה הי"ד.
עם הכיבוש הנאצי בשלהי סיון תש"א (קיץ 1941), הוצא להורג יחד עם מאות תלמידי הישיבה ורבניה, ורוב בני משפחתו וקהילתו, שנרצחו באכזריות ע"י הגרמנים על-יד טלז. מחידושיו יצא לאור ספר "חידושי רבנו הגרא"י מטלז". בהקדמת הספר מתארים אותו כ"אחד ממרביצי התורה שזכה לשם גדול בדורו בשעוריו הנפלאים בהבנת ועמקות התורה".
בנו של הרב בלוך ונכדו של רבי אליעזר גורדון ועוד רבנים שנשלחו בידי הנהלת הישיבה לאתר מקום חלופי עבורה בארצות הברית, ניצלו משואת יהודי ליטא שבה נספתה כל משפחתם, נשותיהם וצאצאיהם, והקימו את הישיבה מחדש בקליבלנד שבאוהיו, ממנה העבירוה בהמשך לוויקליף הסמוכה.
הנמען הגאון רבי זאב וואלף לייטער . עילוי גדול. מוצאו מגאליציה. היגר לארה"ב וכיהן ברבנות למעלה מיובל שנים בפיטסבורג.
[1] דף. 21.5X28 ס"מ. נייר מכתבי רשמי. מצורפת מעטפה רשמית של הגרא"י.
מצב בינוני. סימני קיפול, קרעים בקיפולים בצדדי הדף עד כמעט למרכז הדף.