מכתב נאה מאוד ועמוס בברכות, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי יעקב נוניס ואיס אב"ד ליוורנו ומגדולי מקורבי החיד"א, שעסקו יחד בתורת הסוד. ליוורנו, תק"ן [1790] .
המכתב נשלח בערב פסח 'מעלי יומא דפסחא' לרבי שמואל הכהן, אף הוא מגדולי ליוורנו, שרבי יעקב נוניס מכנה אותו במכתב: 'מאן דבצדק כל אמרי פיו שהלכה כמותו'. רבי יעקב נוניס שמלבד גדולתו בתורה ובקבלה נודע כמשורר, כותב את מכתבו בשפה מליצית גבוהה, כמקובל בקרב גדולי איטליה באותה העת והוא חותם את מכתבו "תולעת ינו"ן".
מלבד ערכו ההיסטורי של המכתב, גם ערכו הסגולי רב עד מאוד. רבי יעקב נוניס ואיס שהיה מגדולי הדור ומחשובי המקובלים בדור הדעה בו חיו ופעלו החיד"א והרש"ש, מכביר במכתבו בברכות רפואה בצורה יוצאת דופן, המתפרשות על פני רובו של המכתב: "ואני תפילה יעלה נרו… וארוכת"ו ארוכ"ת תמיד יותן לו מן השמים [כפרפרזה לפסוק בירמיהו "וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת מֶלֶךְ בָּבֶל"]… והסיר ה' ממעכ"ת כל חולי… עלה יעלה לראש פנה, כנפשו נפש ברכה תדושן… מעתיר בעד הצלחתו אנה ה הצליחה נא, אמן כן יהי רצון, ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם אכי"ר".
הגאון המקובל רבי יעקב נוניס-וואיס [נפטר בשנת תקע"ה לערך], מגדולי דורו. אב"ד ליוורנו כממלא מקומו של החיד"א.
בנו של הגאון הנודע רבי יצחק נוניס ואיס בעל 'שיח יצחק' (ליוורנו תקכ"ו). דודו אחי אמו הוא הגאון רבי ישמעאל הכהן ממודינה, המביא בספרו דברים בשמו "החכם משכיל ונבון כמה"ר יעקב נוניס ואיס נכדי [-אחייני] נר"ו…". קיבל תורה מפי רבני ודייני ליוורנו רבי חנניה מזל טוב בונדי ורבי דוד מלאך שישב עמו בצוותא בבית הדין בליוורנו ואף יצק מים זמן מה על ידי הגאון מהר"ר יצחק נוניש בילמונטי זלה"ה בעל שער המלך.
על רוב גדולתו בתורה ובחסידות ניתן ללמוד מתוך מה שכתב אודותיו בן דורו הגאון רבי דוד ב"ר רפאל מילדולה, בגליון ספר 'שם הגדולים' להחיד"א (נדפס בקובץ מקבציאל גליון כ"ה) וז"ל: "והרב הגדול בדורו מוהר"ר יעקב נוניס ואיס זצוק"ל הוא בן להרב שיח יצחק והוא תלמיד מהרב המופלא מוהר"ח בונדי ומכמה גאוני עולם, גודל חריפותו ועיונו אין די לבאר עם בקיאותו בכולהו תלמודא ספרא ספרי פוסקים ראשונים ואחרונים רב הוא, והיה מליץ גדול ושיג לו גם שי"ח במלאכת השיר ובשאר חכמות. הוא חיבר ספר דעת זקנים מראה מקום בספרים הכותבים על הרא"ם וגם יש בכתבו כמה חיבורים ופסקים אך לא נדפסו והיה ראש ישיבה בזמן האריות בעיר ליוורנו מרוב גדלו וענוותנותיה יתירה בזמן גדולי דורינו הרב אזולאי וכו' זצ"ל ואני צעיר קוננת"י קינ"ת דוד עלוהי ושם עיניכם תחזנה משרים בחכמתו".
חיבר ספר כללים וחידושים על התורה ועל התלמוד כתיבת יד והקדמות והסכמות והגהות בכמה ספרים שהדפיס בליוורנו. מחיבוריו באו בדפוס ספר 'חדות יעקב' חידושי הש"ס נדפס בסוף ספר שיח יצחק ח"ב (ליוורנו תקמ"ח) וספר 'עפר יעקב' על התורה נספח לספר דעת זקנים (ליוורנו תקמ"ג). ספרו "חדות יעקב" מוזכר בגליון הש"ס לרבי עקיבא איגר [ברכות דף ב' – למרות שאין דרכו של רבי עקיבא איגר להביא מספרי בני-דורו].
הוא הביא לדפוס את שיטה מקובצת על בבא בתרא (תקל"ד) תוספות רי"ד על תענית (תקל"ט ופירוש בעלי התוספות עה"ת (תקמ"ג) בשלושת הספרים הללו מופיעה הסכמת ידידו החיד"א. הותיר אחריו חיבורים בכתב-יד, שני כרכים מהם נשתמרו בספריית הגרי"מ הלל שליט"א, כרך נוסף נשתמר בספריית פרופ' מאיר בניהו ז"ל ועוד כמה כרכים מפוזרים בספריות העולם (ראה: ראה Winner'S מכירה 131 פריט 417, ספר שמחת הרגל להחיד"א עותק שנתן החיד"א במתנה לרבי יעקב נואיב ואיס; מן הגנזים חלק שישי; תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה, טריסטה תרי"ג, עמ' 130; אנציקלופדיה לחכמי איטליה, ירושלים תשע"ח, עמ 261; המבשר תורני ב כסלו תשע"ג).
[1] דף נייר כפול, כ-18X12 ס"מ כל דף. נייר איטלקי משובח. הכל בכתב יד קדשו ובחתימת ידו של רבי יעקב נואיס ואיס. בדף השני רישום בלועזית.
מצב טוב. סימני קיפול. כתמי זמן.