מכתב היסטורי מעניין, בכתב ידו של החזן הנודע רבי זיידעל ראוונער – רבם של גדולי החזנים בדורו, ושליח הציבור בימים הנוראים אצל הרה"ק ממאקרוב ואצל ה'אהבת ישראל' מוויז'ניץ, שרבות מיצירותיו מושרות עד היום הזה בחצר הקודש וויז'ניץ ובחצרות נוספות. ברוקלין-ניו יורק, [תרפ"ג] 1923. לא ידוע לנו על מכתבים נוספים מאתו שהוצגו אי פעם במכירות.
המכתב נשלח אל אחד מידידיו של החזן רובנר שלא הצליח להכנס לאחד מהקונצרטים שלו והוא האשים בכך את רבי זיידל בעצמו. החזן רובנר מבהיר במכתבו לנמען שאין לו כמובן כל קשר לכך שלא הוכנס, וראיה לכך שהרי הוא בעצמו שלח לו ולזוגתו את הכרטיסים לקונצרט. רובנר מודיע לו על הקונצרט הבא, שיהיה קונצרט שעדיין לא נראה כמותו, ומבקש ממנו הפעם לבא מוקדם ולתפוס מקום הראוי לפי כבודו (כי אין מקומות מסומנים וכל הקודם זוכה).
החזן שמואל מרגובסקי הנודע בכינויו "זיידל רובנר" [תרי"ז-תש"ו], כונה 'מלך החזנים' ו'הרבי של החזנים'. כמעט כל חזני דורו נמנו בין תלמידיו, כולל החזן יוס'לה רוזנבלט. בשנת 1904 נתקבל כחזן בלבוב ואף קיים בה קונצרטים שעוררו עליו את חמתם של הקנאים בלבוב. כמו כן שימש כחזן ברובנא, קישינוב (על מקומו של ניסן ספיק) ובקייב בה הופיע לפני השרים בחגיגות לכבוד הקיסר, בשנת 1914 היגר לארצות הברית ובשנת 1926 הוזמן לבקר אצל נשיא ארצות הברית. השאיר אחריו אוצר מלא וגדוש של יצירות עשירות עשויות ברוח יהודית, שרבות מהם מושרות עד היום הזה בחצר הקודש וויז'ניץ ובחצרות חסידיות נוספות. היה יהודי חסידי (א חסידישע איד), וקידש שם שמים ברבים בניסיונות הרבים בהם עמד.
בין יצירותיו הידועות: "אמת ואמונה" ו"מלוך" כל אחת מהיצירות האלה אורכן כ 40 דקות. חיבר את היצירה הנפלאה על התפלה "ויהי בנסוע" – "בריך שמיה", המושרת בחצר הקודש וויז'ניץ. וכן את היצירה הנפלאה על פרק צ"ו מתהלים "שירו לה' שיר חדש וגו'", המושמעת לעיתים בשולחן הטהור. יש המשייכים אליו את ה'שלום עליכם' של סאטמר. פרט מעניין הוא, מפגשו עם האדמו"ר בעל ה"דברי ישראל" ממודז'יץ זצוק"ל (המפורסם בניגונו על "אזכרה אלקים ואהמיה שחיבר בעת ניתוח להסרת רגלו). במודז'יץ לא היו שרים ומנגנים יצירות שלא מתוך החסידות (כלומר שאינם של האדמו"רים עצמם או חסידים משוררי החצר), אבל לאחר שזיידל רובנר שר לפני ה"דברי ישראל" ממודז'יץ את יצירתו על מלוך על כל העולם כולו בכבודך", ביקשו הרבי ממודז'יץ זצוק"ל רשות להשתמש במחצית יצירה זו על המלים "גשים מול ארון הקודש" שבתפילת "היה עם פיפיות שלוחי עמך" בימים הנוראים, ומאז ועד עתה בחצר מודז'יץ יצירה זו מושמעת בקביעות, וזו היצירה היחידה בימים הנוראים שאינה יצירה מודז'יצאית ומשולבת בתפילה.
קשריו עם אדמו"רי החסידות: ר' זיידל רובנר נסע וביקר אצל רוב אדמו"רי הדור ההוא וביצע בפניהם מיצירותיו. מכאן שכמעט בכל חצר חסידית יש לחנים של זיידל רובנר. שימש כחזן בימים נוראים בבית מדרשו של האדמו"ר רבי יעקב יצחק טברסקי ממאקרוב ולעתים היה מתפלל אצל האדמו"ר בעל 'אהבת ישראל' מוויז'ניץ שנתן לו להתפלל במקומו במוסף של ימים נוראים. האמרי חיים מוויז'ניץ סיפר, כי בכל חתונה שהשיא האהבת ישראל את אחד מצאצאיו, היה ר' זיידל בא לשמח, כמו כן היה בא לעיתים לשבת קודש – יחד עם מקהלתו, מרן זי"ע התבטא: "דער טאטע האט איהם אף געטרעטטן דעם עמוד", בתפלת קבלת שבת כובד לשיר את המזמור "שירו לה' שיר חדש", ובתפלת שחרית את התפלות "אל אדון" ו"ממקומך". עוד סיפר האמרי חיים זי"ע, כי פעם באחד הימים שלפני חג הפסח, עבר ר' זיידל – עם מקהלתו – דרך וויזשניצא, ביום של קריאת התורה, ונכנס להתפלל תפילת שחרית עם כ"ק מרן הסב"ק זי"ע, בביהמ"ד התפללו שחרית, ואילו בסאלאש שעל ידו – אפו מצות של הקהילה, בתום תפילת שמונה עשרה, כיבד הס"ק את ר' זיידל בפתיחת הארון, באומרו, שישיר "ויהי בנסוע" עם המקהלה, שירתו של ר' זיידל היתה כל כך נעימה ועריבה, עד שהפועלים שהיו מרדדים את המצות נמשכו אל השירה הנפלאה, בהשאירם אחריהם את ה"טייגלעך", אשר נחמצו ונאלצו לזרקם…
[1] דף נייר, 27 ס"מ. בלאנק רשמי 'חזן ומסדר קדושין'.
מצב טוב-טוב מאוד. סימני קיפול.