מכתב מוקדם מאת האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם – מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. "ואני תפלה לא' חי שיפתח לכם את אוצרו הטוב בשפעת ברכות והצלחות ברוח ובגשם". יום ב' מקץ תשל"ד [1973].
רבי שלמה הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב [תרס"ח-תש"ס], האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות באבוב. נולד לאביו האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם רבה של העיירה באבוב שבגליציה – ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, בן הרה"ק רבי מאיר נתן הלברשטאם, בן ה'דברי חיים' מצאנז).
בפולין: בשנת תרצ"א עבר הקדושת ציון לטשיבין ומינה את רבי שלמה לרב הצעיר של העיירה באבוב. הוא סייע לאביו בניהול החסידות, שהייתה הגדולה ביותר באזור, והיה ראש רשת ישיבות באבוב אשר מנתה אז למעלה מ-30 סניפים בכל רחבי פולין וגליציה. בתקופת השואה עברו עליו הרפתקאות נוראיות, אולם הוא הצליח להימלט וניצל.
באמריקה: לאחר השואה עקר לארצות הברית והקים מחדש את מוסדות החסידות בקראון הייטס שבברוקלין. בתחילה היו לו חסידים מועטים. אולם אישיותו המיוחדת מגנטה אליה המונים בעבותות של אהבה. מספר בעלי הון שתלו את הצלחתם בעסקים בברכות קדשו של הרבי תמכו בחצר והקימו את מוסדותיה, ושוב חזרה חצר הקודש באבוב לתפארתה הקודמת ושבה והייתה לאחת החסידויות הגדולות והמשפיעות בעולם.
מלך השלום: הרבי התרחק כל ימיו ממחלוקת. בעת המחלוקת בין החסידים לליטאים והקמת מפלגת דגל התורה כתב לחסידיו ברחבי ארץ ישראל וב'קרית באבוב' בבת ים: "הידיעות מהמחלוקות בארץ הקודש גוזלים את מנוחתי כי בשגעון ינהגו וגורמים חילול השם בעולם, והעושה שלום במרומיו יסיר שנאת אחים מאתנו, וישפות שלום לנו, וישלח גואל צדק שהבטיחנו, ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו".
תורתו ומורשתו: דברי תורתו כונסו בספרים: כרם שלמה; דברי שלמה; חכמת שלמה; וכן בקבצי כרם שלמה. כמו כן כתב הרבי קינה מפורסמת לזכר השואה הנאמרת בתשעה באב הפותחת במילים: "זכרו נא וקוננו כל ישראל". הרבי גם הלחין כ-80 ניגונים המושרים בזמנים שונים. (ראה גם: אנציקלופדיה לחסידות ח"ג עמ' תשו).
[1] דף נייר, 26.5 ס"מ. בלאנק רשמי מוקדם של הרבי, עליו נכתב התוכן בידי הגבאי ונחתם ע"י האדמו"ר.
מצב טוב מאוד.