מכתב היסטורי, שנשלח בעיצומה של השואה על ידי הגאון רבי מלכיאל קוטלר, לימים ראש ישיבת ליקווד – הישיבה הגדולה בעולם. נשלח אל העסקן האגודאי הרב שמואל שצדרוביצקי בנוגע לעזרה לתלמידי ישיבת קלצק שנמלטו לסמרקנד. פרדס חנה, [תש"ג 1943].
הרקע למכתב: בשנות השואה נמלטו חלק מבחורי ישיבת קלצק לסמרקנד, שם הם ניצלו מהשמדה פיזית והמשיכו בלימוד התורה. אולם הם היו שם בעירום ובחוסר כל. ראש הישיבה הגאון רבי אהרן קוטלר שהגיע לאמריקה ובנו הגאון רבי שניאור קוטלר שהיה בארץ ישראל, עזרו להם כמיטב יכולתם במשלוח מזון, ביגוד ותרופות.
במכתבו שלפנינו שנשלח מפרדס חנה, בה הקימו רבי שניאור קוטלר ובן דודו רבי צבי יהודה מלצר רבה של פרדס חנה, את ישיבת קלצק הארצישראלית, מורה רבי שניאור קוטלר לעסקן האגודאי רבי שמואל שצדרוביצקי על משלוח של ביגוד ותרופות לערים שונות במחוז סמרקנד, על שמם של תלמידי קלצק שנמלטו לשם. המכתב נשלח על גבי בלאנק של בן דודו רב העיר ושותפו להנהגת הישיבה.
הגאון רבי יוסף חיים שניאור קוטלר [תרע"ח-תשמ"ב], ראש ישיבת לייקווד בניו ג'רזי וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית. נולד בסלוצק לחנה פרל בתו של הרב איסר זלמן מלצר, רב העיר וראש הישיבה המקומית, ולרבי אהרן קוטלר, שהיה ר"מ בישיבה. בהיותו בן 23 התארס בקובנה לרישל בתו של הרב אריה מלכיאל פרידמן.
עקב המלחמה שפרצה באותה תקופה נמלט מליטא לארץ ישראל, ללמוד בישיבת חברון. הוא נשאר שבע שנים בארץ ישראל, למד עם סבו, הרב איסר זלמן מלצר, שהיה ראש ישיבת עץ חיים בירושלים, והרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק. ארוסתו רישל הגיעה לשאנגחאי. לאחר שקיבלו הפליטים בשנגחאי אשרות לארצות הברית, הגיעה לשם גם רישל ושם נערכה חתונת בני הזוג.
הרב קוטלר כיהן כראש ישיבת לייקווד לאחר פטירת אביו בשנת תשכ"ג ועד שנפטר בג' בתמוז תשמ"ב. בתקופתו גדל מספר התלמידים בישיבה מ-120 ל-1,000. הוא שלח מתלמידיו שיפתחו כוללים ויעמדו בראשם בכל רחבי ארצות הברית: בניו יורק, שיקגו, מיאמי, בוסטון, לוס אנג'לס פילדלפיה ועוד; וכן בקנדה ובאוסטרליה.
[1] דף נייר, 14 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. נקבי תיוק. פגם קל במרכז המכתב.