ספר תהלים, ספוג כולו בתפילות ובדמעות, בו נהג לשפוך את ליבו הצדיק הנסתר רבי יוסף וולטוך שהיה בן אחר בן לאדמו"ר הקדוש רבי מיכל'י מזלוטשוב. ועמו פעל את ישועותיו המפורסמות לכלל ולפרט.
בסוף ספר התהלים מופיעות תפילות קבליות לפרנסה ולרפואה "פדיון נפש לחולה" מאת החיד"א, וכן פירושי רש"י והביאור ומאמרים מספר יוסף תהלות להרב חיד"א.
מצורף אישור חתום ומפורט, עם פרטיו המלאים של מקבל הספר מאת הצדיק הנסתר. ועדות אישית כי המקובל נהג להתפלל מתוך התהלים שלפנינו בבית הכנסת אהבת חיים שבשכונת בית ישראל בירושלים.
בספר מקודש זה, שפך רבי יוסף וולטוך את נפשו לפני ה' בתפילותיו המפורסמות לישועתם של ישראל, שארכו שעות על גבי שעות ומתוכו פעל ישועות כאבותיו הצדיקים הקדמונים.
הצדיק הנסתר רבי יוסף וולטוך [תרפ"א-תשמ"ג], נמנה על חבורת הצדיקים הנסתרים שפעלה במשותף בארץ בראשית שנות המדינה (דבר פלאי כשלעצמו, שלא היה לו אח ורע לא קודם לכן ולא לאחר מכן). בחבורתם נמנו ה'סנדלר' – רבי משה יעקב רביקוב, ה'צייר' – רבי לאון פטילון, ה'רצף' רבי אברהם פיש מתל אביב, הרב מנדל מבני ברק ועוד.
בשונה מרוב חבורת הנסתרים הפלאית ששורשי משפחותיהם היו לוטים בערפל, הרה"ק רבי יוסף וולטוך היה בעל ייחוס משפחתי רם, הוא היה דור שביעי לשושלת של בעלי רוח הקודש עד ל'מגיד מזלוטשוב' (ואכן נהג לעתים להוסיף לצד חתימת שמו: "נכד המגיד מזלאטשוב"). הוא אף היה בקשר קרוב עם רעיו גדולי האדמו"רים, כמו רבי שלומ'קה מזוועהיל, אדמו"רי רוז'ין והרמ"מ מלעלוב שהתבטאו אודותיו בביטיים מופלגים והיו שולחים את חסידיהם להתברך אצלו.
מנהגו היה להשתטח על קברי צדיקים והוא זכה שם לגילויים נפלאים ולהתגלות נשמות הצדיקים. האגדה מספרת שבאחת מתפילותיו לקרוב קץ הגאולה זכה לראות את רחל אמנו עטופה בבגדים שחורים.
לפרנסתו עבד רבי יוסף בלילות כמנקה רחובות בתל אביב. כיום יש הנוהגים לכנותו 'מטאטא הרחובות הקדוש' (כינוי זה הוצמד לשמו רק כעבור שנים רבות מפטירתו). תולדותיו כונסו בספר עב הכרס 'הצדיק הפלאי' (ב' כרכים, מאת מרדכי אלמז, ירושלים, תשע"ג), ובספרים 'עוד יוסף חי' (ירושלים, תשמ"ו) ו'צדיקים נסתרים בדור האחרון' (ירושלים, תשע"א).
ספר תהלים מהדורת [ליוורנו, תרכ"ו]. [3], רט דף. 17 ס"מ. חסר שער ודף אחריו, ודף אחרון. אולם כל מזמורי ספר התהלים בשלמות.
מצב טוב-בינוני. קרעים, כתמי דמעות וסימני שימוש רבים בכל דפי הספר, המעידים על תפילות עזות וסוערות. כריכה עתיקה, מחוזקת ביריעת דבק על גבי השדרה.