מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם ויינברג (השני) בעל ה'בית אברהם' מסלונים, בעניני ציבור. לא מתוארך, ככל הנראה סוף שנת תרפ"ח.
האדמו"ר מברך בלבביות – 'יאכלו ענוים וישבעו ויהללו את ה', ומברכותיהם יתברכו כל הנותנים והמסייעים… ובכלל ישראל נזכה לשנת גאולה וישועה שלימה, וכוח"ט [-וכתיבה וחתימה טובה] בסה"ח [-בספר החיים] לכל הידידים היקרים והחביבים, יברכו ויתענגו על רוב שלו'. האדמו"ר בעוותנותו ממשיך 'ויזכרו נא גם אותנו לברכה', וחותם 'הדוש"ת אברהם'.
בסופו הוסיף האדמו"ר מספר שורות עם ידיעה מעניינת על דודו – האדמו"ר מראדזימין (ככל הנראה מדובר על האדמו"ר רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן מראדזימין), ש'נסע [א]תמול לאה"ק', ומבקש שיקבלוהו בסבר פנים יפות, ואולי אף ימנוהו להיות נשיא הישיבה, 'והגם כי צריך עיון גדול, אבל התחלת הדיבור טוב, ואח"כ צריך ישוב טוב'.
האדמו"ר רבי אברהם ווינברג (השני) [תרמ"ד – תרצ"ג], האדמו"ר מסלונים בברנוביץ', בדור השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים. מכונה ה'בית אברהם' על שם ספרו. הוא נולד מספר חודשים לאחר פטירת אבי סבו רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל ה'יסוד העבודה', מייסד חסידות סלונים, ונקרא על שמו. אביו היה האדמו"ר מהר"ש שכיהן כאדמו"ר השני בחסידות סלונים. רבי אברהם נישא בשנת תרס"א לבתו של האדמו"ר רבי צבי הירש מלומאז'-קוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק. עם התמנותו לאדמו"ר התמנה כנשיא כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל. בין חסידיו בארץ נמנו הרב משה קליערס רבה של טבריה, רבי מרדכי חיים סלאנים (לימים – מנהיג חסידי סלונים), הרב אשר זאב ורנר ועוד רבים. ספרו בית אברהם ידוע ברוב עמקותו במחשבת החסידות, על שמו ישיבת 'בית אברהם' סלונים בירושלים.
האדמו"ר רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן מראדזימין [תר"כ – תרצ"ד], נכדו של האדמו"ר הקדוש רבי יעקב אריה גוטרמן בעל ה'ביכורי אבי"ב'. החל לכהן באדמו"רות לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ג. היה מחשובי האדמו"רים בפולין, ופעל רבות לחיזוק עניני הדת. בסוף שנת תרפ"ח עלה לארץ הקודש על מנת להשתקע, אולם לא עלה בידו, והוא חזר לפולין. נודע מאוד בעקבות כך שדרש להציב מחיצה בכותל המערבי, וביום הכיפורים תרפ"ט התפרצו מספר שוטרים אנגלים וערבים, והסירו את המחיצה באלימות רבה. האירוע עורר רעש אדיר בכל העולם היהודי, ויצר מתח רב בין היהודים והערבים, שהגיע לשיאו בגל מהומות בחודש אב באותה שנה, מה שכונה לימים בשם 'פרעות תרפ"ט'. נפטר בשנת תרצ"ד, ובהלוויתו השתתפו כעשרים וחמישה אלף איש. נטמן לצד סביו הגדול.
[1] דף כפול, (עמוד אחד כתוב). 10.5×17 ס"מ.
מצב טוב מאוד. סימן קיפול. כתמי זמן זעירים ולא מורגשים.