מכתב היסטורי מאת הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב לובצ'נסקי 'משגיח' ישיבתו של רבי אלחנן וסרמן בברנוביץ' ומגדולי בעלי המוסר, אל הגאון הצדיק רבי הלל וויטקינד תלמידו הגדול של הסבא מנובהרדוק, בנוגע להצלת בחור ישיבה מחובת הגיוס לצבא. ברנוביץ', שנות התר"צ [1930].
בחלקו הראשון של הדף מכתב מאת בחור בשם שמואל שילוביצקי, שנכתב אל רבי הלל וויטקינד, תלמידו הגדול של הסבא מנובהרדוק, ראש ישיבת "בית יוסף" בתל אביב, ובו בקשה לסרטיפיקט על מנת שיחשב כאזרח של הממשלה המנדטורית, ובכך יציל את נפשו מגיוס לצבא הפולני.
בחלקו התחתון של הדף מכתב מאת הגאון הצדיק המשגיח רבי ישראל יעקב לובצ'נסקי הי"ד לרבי הלל, ובו בקשה לטפל בבקשת הבחור "על צד היותר טוב". בהמשך מכתבו מברך רבי ישראל יעקב את רבי הלל בברכת מזל טוב לרגל חנוכת הבית של בנין ישיבת "בית יוסף" בתל אביב.
רבי ישראל יעקב לובצ'נסקי (תרל"ב-תש"א) מגדולי המוסר בדורו ומי שנודע כמנהלה הרוחני של ישיבתו של רבי אלחנן וסרמן, היה מראשוני תלמידי ישיבתו של רבי יוזל הורביץ הסבא מנובהרדוק, ולימים אף היה לחתנו. לאחר פטירת אביו כיהן תקופה כרבה של ברנוביץ, אולם גולת הכותרת היתה פעילותו כמנהל הרוחני של הישיבה בברנוביץ שבראשה עמד רבי אלחנן וסרמן. נודע בשיחותיו המוסריות העמוקות שנאמרו בבכיות וברגש רב. רבי ישראל יעקב היה מיחידי סגולה שבדורו, דמות נפלאה של גאון בתורה ובצדקות העובד את בוראו בהתלהבות, עניו ושפל ברך. מסופר שפעם בקשו יהודים מברנוביץ ברכה מהחפץ חיים, והתפלא ואמר: "הלא רבי ישראל יעקב עמכם". ופעם כשחלה רבי ישראל יעקב וחייו היו בסכנה, בכה החפץ חיים ואמר: "רבונו של עולם, היש לך הרבה יהודים כמותו" ? היה בטל ומבוטל בפני רבי אלחנן ווסרמן בכל נימי נפשו, ורבי אלחנן העריץ ואהב אותו בצורה שאין לתאר, ופעם בשעת שמחה נישק רבי אלחנן בהערצה את שולי אדרתו של רבי ישראל יעקב. בסיון תש"א נרצח על קידוש ה' בשמחה ובקירון עור פנים (על פי: הרב אהרן סורסקי, אור אלחנן, א, עמ' קנה-קס).
[1] דף, 24 ס"מ.
מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.