תשובה הלכתית, חשובה, אקטואלית ומעניינת. כולה בכתב יד קדשו ובחתימתו של מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף. ירושלים, תשמ"ד [1984]. התשובה עוררה בשעתו פולמוס רב.
"יש פה עניין של פוליטיקה במובן המסחרי של המילה" – זו הייתה כותרתו של העיתון הכלכלי 'גלובס' בנוגע לפסיקתו של הרב עובדיה. בבורות אופיינית קובע הכתב ה'מלומד' כי "יין של יקבי אפרת לדוגמא, אינו מקובל על העדה הספרדית. הרב עובדיה יוסף פסק, כי יש לקנות יין של כרמל מזרחי. הרב עובדיה יוסף הוא שהרים את מכירות יקבי כרמל מזרחי בעדה החרדית. הוא ממליץ על היין כי הוא בדק אותו".
מהי אותה הפסיקה שהכתה גלים, הרימה את מכירות כרמל מזרחי והורידה את מכירות יקבי אפרת וגררה את הכתבה הלעומתית בעיתון 'גלובס' שחלק קטן ממנה מצוטט לעיל? התשובה לכך טמונה במכתב השו"ת הסנסציוני שלפנינו. (ולא כדעתו המעוותת של הכתב הנ"ל – כאילו שיקולים זרים הנחו את מרן הרב עובדיה בפסיקתו).
הרב עובדיה יוסף נשאל על-ידי הרב יגאל אלון, אלו יינות ראויים לקידוש גם לפי דעתו המחמירה של מרן הבית יוסף, שאלה הלכתית טהורה. הרב עובדיה, כדרכו, ללא הצטעצעות לשונית וללא 'פוליטיקלי קורקט' משיב לו בנחרצות וללא כחל ושרק: "אין לברך בורא פרי הגפן וקידוש על יין 'אפרת' מפני שעל פי הרוב מערבים בו מים יותר מהיין" כך חד וחלק (אגב, זו היא סתם ידיעה חשובה לחובבי יין).
הרב עובדיה מוסיף וקובע בנחרצות שכבר עדיף לקדש על פת (חלה) מאשר על "יין מסופק ומפוקפק שכזה"! הרב עובדיה גם אינו נרתע מלהמליץ על היין שלדעתו הוא המהודר ביותר: "והנכון להשתדל ולהחליף היין ביין של כרמל מזרחי שידוע שהוא בסדר"! לאור הנוסח החריף והישיר כל כך, אין כל פלא מדוע המכתב העלה באורח דרסטי את המכירות של 'כרמל מזרחי' עד לכדי אייטם בעיתון 'גלובס'.
[1] דף נייר, 25X17 ס"מ. נייר מכתבים כראשון לציון והרב הראשי לישראל. כולו בכתב ידו ובחתימת ידו. עם המעטפה המקורית.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול. כתמי זמן.