רבי שמחה בונם סופר – שרייבר [תר"ג 1843 – תרס"ז 1906) נולד לאביו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בנו הגדול של החתם סופר. כבר מקטנותו נודע בכשרונותיו ובהתמדתו בתורה. בגיל 29 מילא את מקום אביו כרבה של פרשבורג וכראש הישיבה הגדולה בה. גדולי הדור הפליגו בשבחו. אביו ה"כתב סופר" הבחין בגדלותו ואמר עליו: "בו בחרתי מבניי, שכולם טובים וישרים, שימלא ברצות ה' כסאי אחרי". האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו בהיותו בחור צעיר, "תלמיד חכם רך בשנים כזה לא נמצא אצלינו בגליציה. המהר"ם שיק, פנה אליו בתואר "הדרת גאונותו". רבי אליעזר זוסמן סופר מגדולי תלמידי החתם סופר ורבה של פאקש, שהיה קשיש בהרבה מרבי שמחה בונם סופר, כשפגש בו פעם התכופף לעברו לנשק את ידו. חיבר את סדרת הספרים 'שבט סופר'.
[1] דף נייר רשמי. 14X22 ס"מ. 6 שורות בכתב ידו וחתימתו. מצב טוב. סימני קיפול וקרע קל ללא חסרון.