מכתב מעניין בכתב ידו וחתימתו של של הגאון האדיר רבי אברהם יצחק הכהן קוק אב"ד יפו, לימים הרב הראשי (האשכנזי) לארץ ישראל. נשלח אל רבי משה המאירי-אוסטרובסקי, באותה העת רב במושבה עקרון, לימים זכרון יעקב. יפו, אלול תרע"ב [1912].
מכתב נאה מאוד, כולו בכתי"ק הראי"ה. נכתב בתקופת רבנותו ביפו, פחות משנתיים קודם נסיעתו לאירופה למטרת השתתפות בכנסיה הראשונה של אגודת ישראל. זמן קצר לאחר שנסע פרצה מלחמת העולם הראשונה ונמנע ממנו לחזור לארץ ישראל. למעשה הראי"ה חזר לארץ ישראל רק בשנת תרע"ט, בין היתר בעקבות פעילותו של הנמען.
המכתב נשלח כאמור אל רבי משה המאירי, אולם הראי"ה מכנהו בשם "מו"ה משה בראדער", על שם חותנו, רבי גדליה נחמן ברודר. במכתבו דורש הראי"ה לברר מדוע אין משלמים למיילדת המקום את משכורתה, על פי הפסק-דין שנתן הבי"ד שעסק בענין, וקבע שכל זמן שלא באה מיילדת חדשה, הקודמת על מקומה עומדת.
מרן הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק [תרכ"ה-תרצ"ה] , רבה הראשי של ארץ ישראל שע"י הרבנות הראשית. גאון ומקובל. חתן הגאון האדר"ת זצ"ל. ייסד את ישיבת 'מרכז הרב' שלמדו בה מטובי הת"ח שבירושלים. הרב קוק כיהן לפני עלותו לא"י ברבנות בערי ליטא – זיימל ובבויסק. לאחר עלייתו לא"י כיהן כרבה של יפו והמושבות ולאחר מכן כרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון לישראל.
רבי משה אוסטרובסקי-המאירי [תרמ"ז-תש"ז] , בילדותו עלה מרוסיה לירושלים, היה מראשי הישוב בירושלים וכיהן תקופה כרבה של מזכרת בתיה – עקרון. היה ממייסדי הרבנות הראשית ותמך בהבאתו של הרב קוק לירושלים, היה מראשי המזרחי, והשתתף בכל וועידות התנועה. השתתף בכתיבת האנציקלופדיה התלמודית.
[1] דף נייר, 28X22 ס"מ. נייר רשמי עם בלאנק מודפס בארבע (!) שפות: עברית, ערבית, צרפתית וגרמנית.
מצב טוב-טוב מאוד. סימני קיפול. כתמים בהירים.