מכתב סמיכה לתלמיד הישיבה רבי שמשון רפאל ווייס.
בענותנותו כותב רבה של מיר, שכבר גברא רבה מעיד על התלמיד הלא הוא רבי אליעזר יהודה פינקל ראש הישיבה, גיסו הצעיר ממנו.
הגאון הקדוש רבי אברהם צבי הירש קמאי [תר"ך-תש"ב] , רב העיירה מיר וראש ישיבת מיר – מחשובי ראשי הישיבות שבכל הדורות.
נולד בשקוד שבליטא, להרב אליהו ברוך קמאי לימים ראש ישיבת מיר ורבה של מיר. בשנת תרע"א כשנפטר רבה של קיידאן, מיד פנו אליו ראשי העדה בבקשה שימלא את מקום רבם. ארבע שנים ישב הרב קמאי בנחת עד שבשנת תרע"ה גורשו כל יהודי קיידאן בעקבות עלילה של השלטון הרוסי. הוא חזר לעיר מיר, כשהוא אוחז ברבנות העיירה כבקשת פרנסי העיר.
לשיעוריו המפורסמים נהרו מאות מטובי הבחורים, וחידושיו היו לשם דבר כמלאכת מחשבת וכך כבש את לבות השומעים, זכה להעמיד מאות רבות של תלמידים שבנו את עתידם התורני במחיצתו. הוא היה גם פוסק גדול, ופסקיו היו נר לרגליהם הן של בני העיר והן של בני דורו, את מעלת פסיקותיו ורעיונותיו ניתן ללמוד מכך שכשנפטר החפץ חיים היה הרב חיים עוזר גרודזניסקי מתייעץ עמו בענייני הזמן, ואף מקבל את פסיקותיו. נרצח בשואה יחד עם 2,300 יהודים מתושבי קהילתו, בי"ט מרחשון תש"ב.
מקבל הסמיכה הרב שמשון רפאל וייס [תר"ע – תש"ן] נולד בעיר אֶמְדֶן שבגרמניה, נסע למיר שבבלארוס, ולמד בישיבת מיר משך כשנתיים. תקופה זו זיכתה אותו בסמיכה לרבנות.
ערב השואה היגר לארצות הברית. בתחילה לימד בישיבת נר ישראל בבולטימור. אחר כך השתקע בניו יורק, והתמנה לרבה של קהילת 'אורח חיים'. הוא היה ממייסדי תורה ומסורה, לימים התמנה לסגן נשיא ה-OU (איגוד הקהילות היהודיות אורתודוקסיות בארצות הברית).
הרב וייס היה ממקורביו של הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר (שעברה בינתיים לירושלים, לאחר תקופת נדודים במזרח הרחוק בזמן מלחמת העולם השנייה). הקשר שלו לישיבת מיר התבטא גם בכך שהיה נשיא ישיבת מיר .
בנו הוא רבי ישראל מאיר ווייס ראש ישיבות נחלת הלוויים, חתנו של רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת.
1 דף נייר רשמי. הסמיכה נכתבה ע"י סופר וחתמה ע"י הרב קמאי.
מצב טוב.