מקבץ [3] מכתבים חשובים, עמוסים בברכות חשובות בגשמיות וברוחניות. המכתבים ממוענים אל הג"ר יעקב פינק אב"ד חיפה לרגל היכנס בנו יוסף חיים לעול מצוות. תל אביב – ניו יורק, תשל"א [1971].
מכתב ברכות עצומות ל"פירות" [זש"ק] ביום המסוגל חמישה עשר בשבט – ראש השנה לאילנות. מאת האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורא, עם חתימת יד קדשו המלאה בשמו ובשם אבותיו, ותוספת נדירה של שתי מילים בכתב יד קדשו. ט"ו בשבט תשל"א.
"יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון, ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון – שיקוים בו דרשת רב 'עתידים בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון'. ובר"ה לאילנות יהי' לעץ פרי עושה פרי… ויוסיפו לו ולמע"כ שנות חיים טובים ארוכים ולשלום"
האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף בעל ה'כנסת מרדכי' מסדיגורא [תרנ"ז-תשל"ט], האדמו"ר הרביעי לבית סאדיגורא. בנו של האדמו"ר ה"קדושת אהרן" מסדיגורא וחתן דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממעז'יבוז'. בחתונתו בהיותו בן 16 בלבד הוכתר ע"י האדמו"ר ה'פחד יצחק' מבויאן לכהן כאדמו"ר מסדיגורה. כבר בגיל 32 התמנה כחבר מועצת גדולי התורה והיה צעיר חבריה. מונה גם כנשיא קרן התורה של אגודת ישראל והיה בין מנהיגי התנועה קרן התורה של אגודת ישראל והיה בין מנהיגי התנועה. בשנת תרצ"ג הגיע בעצמו לבקר בארץ ובל"ג בעומר של אותה שנה הדליק את המדורה בהדלקה המסורתית במירון. בעת ביקורו בארץ ישראל, ביקר את בן דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין, ובבואו לצאת ביקש האדמו"ר מהוסיאטין לראות את הדרכון שלו, כשנתן לו רבינו את הדרכון, לא השיב לו האדמו"ר מהוסיאטין את הדרכון, בכדי שלא יוכל לחזור לאירופה, בכך למעשה ניצל רבינו מהשואה. את בית מדרשו הקים בעיר תל אביב, ברכות הימים הפך המקום לאבן שואבת ורבים נושעו מברכותיו.
מכתב ברכות לנחת מהילדים ולהצלחה. מאת האדמו"ר רבי משה מרדכי מקופישניץ, בחתימת יד קדשו. ניו יורק, א' יתרו תשל"א. מכתבים מאיתו הינם נדירים.
"יזכהו השי"ת שיזכה לעלות מעלה מעלה בתוה"ק ויר"ש וירוו ממנו נחת דקדישא אשר עם לבבו ונזכה כלני לשמוח בשמחות עולם בביאת משיח צדקני בב"א"
האדמו"ר רבי משה מרדכי השיל [תרפ"ז – תשל"ה], היה האדמו"ר השלישי של חסידות קופיטשניץ. נולד י"ז סיוון תרפ"ז בוינה, נשא לאשה את בת ר' צבי הירש ברנדלר. הוכתר כממלא מקום אביו כאדמו"ר מקופישניץ, אך נפטר זמן קצר לאחר מכן, בליל שבת חול המועד פסח תשל"ה, והובא למנוחות על יד ציון אביו בבית הקברות הישן בטבריה.
מכתב ברכות חשובות למזל, לנחת מהילדים ולנישואיהם. בחתימת יד קדשו של הצדיק הפלאי האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש. תל אביב, א' יתרו תשל"א.
"ואברכו מעמקא דלבאי בברכת מזל טוב, ויהא רעווא מן שמיא שיזכה לראות ממנו רוב נחת לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים"
האדמו"ר מבוהוש הרה"ק רבי יצחק פרידמן [תרס"ג-תשנ"ב], בן האדמו"ר רבי שלום יוסף משפיקוב וחתן דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מבוהוש. משנת תר"ץ כיהן כאדמו"ר מבוהוש והיה מהדמויות הנערצות ביותר בקרב יהדות רומניה. עמד בנשיאות כולל רומניה.
הרבי נודע כאחד מגדולי פועלי הישועות בדורו ורוח הקודש גלויה היתה מדברת מתוך פיו. חולים שנרפאו, עקרות שנפקדו, רחוקים שנתקרבו, מצוקים שנושעו בתפילותיו. עינים פקוחות וזכות כאבן הבדולח היו לו, בהן צפה למרחקים ותשובותיו בהירות ונהירות היו כבאורים ותומים.
זאת ראו בחוש כיצד הוא מכוון כוונות ויחודים רמים ונשגבים שיסודתם בכתבי הקודש של האריז"ל, אותם קיבל רבינו מאבותיו הקדושים. הוא היה נוהג לבטא את שמות הקודש בשפתיו ממש כמעין מנגינה טמירה ומופלאה. הקידוש על כוס יין בליל שבת קודש היה עבודה מיוחדת במינה. ברטט ובזיע החזיק הגביע בידו פניו להבים עיניו בעליונים ושפתיו דולקות, וכל העומדים בטיש ראו בחוש כיצד היין שבגביע היה תוסס ורותח.
עלה לארץ בשנת תשי"א והקים את בית מדרשו בתל אביב ובבני ברק. התפרסם כצדיק פלאי ואלפים התדפקו על דלתותיו לישועות ולברכות. אפילו תואר פניו, גם לעת זקנתו היה חלק כפני תינוק. זיע"א.
גדלים שונים.
מצב כללי טוב [סימני קיפול. כתמי זמן. קרעים זעירים בשולי מכתב האדמו"ר מקופיטשניץ, רחוק מהטקסט].