מכתב שו"ת נדיר מאוד וארוך [כ-800 מילה!], כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יואל מושקוביץ משאץ, נשלח אל הגאון רבי יוסף רוז'ין ה'רוגוטשובר'. לונדון, תרצ"ב [1932]. כנראה לא נדפס.
את מכתבו אל גדול הדור פותח האדמו"ר הקדוש בביטויי ענווה מופלגים "קטן לשאול בגדול", לאחר מכן הוא מרצה לפניו את ספקותיו ושאלותיו – שש שאלות הלכתיות בהלכות יו"ד וקדשים ועוד חידוש אחד שלו על דברי הרמב"ם. את מכתבו מסיים הרבי: "בקשתי מכבוד גאונו ותפארתו להחייני ולהשיב על דברי, כי תורת קל הוא. דברי הצעיר שבתלמידים מחכה לתשובת הדרת גאונו בכליון עינים, יואל מאשקאוויטש חהה"צ מהר"ש שליט"א".
הרה"ק רבי יואל מושקוביץ [תרס"ז-תש"מ], בן זקונים לאביו הרה"צ המפורסם ר מאיר זצ"ל משאץ, שהיה דור רביעי בן אחר בן להרה"ק הר"ר מיכל המגיד מזלאטשוב זצוק"ל זי"ע, ובן בתו של הרה"ק המפורסם הר מאיר מפרימישלאן זצוק"ל זי"ע. אביו ז"ל העניק לו עוד בילדותו את הזכות להיות נוכח בחדרו בעת שקיבל פתקאות ונתן ברכות ועצות לחסידיו שהשכימו לפתחו בשל היותו בן זקונים וגם בר חכים, כך למד מאביו הגדול את חכמת החיים עוד בהיותו צעיר לימים. כמו כן זכה גם לראות את תהלוכות קדשו של אביו זצ"ל בהתבודדותו בחדרו.
בהיותו בן י"ג שנים ומחצה התיתם מאביו זצ"ל ואז גלה למקום תורה לעיר דעעש ולמד אצל הרה"ג בעל כנסת יחזקאל זצ"ל בישיבתו הגדולה. חיבה יתרה היתה נודעת לו מרבו הנ"ל אשר קירבו וחבבו מאד ובהסבו על הסדר בליל התקדש חג פסח עם תלמידיו הושיבו לידו.
כשהגיע לפרקו נשא את בת אחותו מרת מרים חיה בת הרה"ג מהר"ר שלום ז"ל אבדק"ק שאץ שהיה גם בן דודו והתישב בלונדון. אצל חותנו הגדול זצ"ל הנ"ל שימש בשימושה של תורה וממנו למד את הכח דהיתירא המופלא אשר קבל הוא מהרה"ג האדיר מהרש"ם מברעזאן זצ"ל.
ניהל את בית מדרשו עם קומץ של מתפללים בתום המלחמה חזר חותנו זצ"ל ללונדון מעיר געיטסהעד אשר שהה שם ואז חלק כבוד לחותנו והושיבו בראש בבית מדרשו וכיבדו בכל הכיבודים הנהוגים ובכל דבר השתדל להראות כאלו חותנו הוא בעל בית המדרש והוא חתנו טפל לו.
כאשר מלאו לו ששים שנה אמר לקהל מתפללי בית מדרשו כבר יצאתי ב"ה מכלל כרת והגעתי לזקנה ומתי אעשה גם אנכי לביתי, אני עולה לארץ הקדושה להשלים ימי בתורה הקדושה הם הצטערו על עזבו אותם אך לא יכלו למנוע בעדו מעשות רצונו, אז התישב בעיה"ק ירושלים תובב"א והתנזר מכל הנאות העוה"ז והסתפק במועט המוכרח וברח מן הכבוד וההתבלטות וכל משאת נפשו הי לעסוק בהדפסת ספרי זקנו הגה"ק מבוטשאטש זצ"ל.
ובטרם נסיים דברינו נציג פה גם אחת מאמרותיו הטהורות, דבר המראה על הלך מחשבותיו. בתפלת אתה חוננתנו אנו אומרים החל עלינו הימים הבאים לקראתנו לשלום חשוכים מכל חטא וכו'. בתפלה הזו אין מזכירים בה שום בקשה גשמית רק רוחניות כי בברכה זו שהיא ברכת חונן הדעת כשיש דעת והשכל יודעים ומבינים שזו היא הבקשה הכי נחוצה וכי זה כל האדם ודפח"ח [הקדמת אשל אברהם, ירושלים תשמ"א].
[2] עמ', כ 26X20 ס"מ. הכל בכתב יד קדשו ובחתימת ידו. נכתב על נייר מכתבים של חותנו האדמו"ר רבי שלום מוסקוביץ.
מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בשולי הקיפולים, ללא חיסרון, מחוזקים בנייר דבק.