מסכת ברכות. ווארשא, תרכ"ג 1863. כרוכה בכריכת עור מהודרת עם הטבעות זהב. בעמוד שלפני השער, שני חותמות בעלות: "הרב גדליה משה גולדמן בהרה"צ אדמו"ר שלמה זצוק"ל מזוועהיל". בעמוד שאחרי השער רישום בעלות בכתב יד קדשו של הצדיק הנסתר החלבן רבי שלמה פרישטיק חתנו של האדמו"ר רבי גדליה משה: "שלמה פרישטיק גר אצל הר"ג גולדמן".
האדמו"ר רבי גדליה משה גולדמן [תרמ"ז תש"י, 1887-1949], האדמו"ר החמישי בשושלת זוויהל. נרדף על ידי השלטון הסובייטי ונשפט לשבע שנות עבודת פרך בסיביר. לאחר שהטיח בפני שופטיו כי "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה". בשנת תרצ"ז (1937) נמלט מרוסיה, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. לאחר פטירת אביו הרה"ק רבי שלומ'קה מזוועהיל, החל לכהן כאדמו"ר ונודע כפועל ישועות, אלפים היו משחרים לפתחו לעצה וברכה. נקבר בבית העלמין בגבעת רם (שייח' באדר). קברו הפך בשנים האחרונות לתל תלפיות. השמועה על הקבר הקדוש החלה להתגלגל, בעקבות חלום של יהודי מאנגליה, שהאדמו"ר התגלה אליו בחלום ואמר לו שאם יתפלל בימים שני, חמישי ושני (ברציפות) על קברו, יזכה לישועה. הצדיק הנסתר רבי שלמה פרישטיק [תרע"ה-תשע"ו], חתנו של האדמו"ר רבי גדליה משה מזוועהיל זיע"א. נודע בירושלים של מעלה בכינוי "רב שלוימאלע דער מילכגער", שכן לפרנסתו עבד כ'חלבן', ובשנינותו היה משמח את כל סובביו באמרותיו המיוחדות. כל ימיו התהלך בצניעות מופלגת ובענווה וברח מן הכבוד כמטחווי קשת, אינו מגלה לאיש את גדלותו. זקנו רבי שלומק'ע מזוועהיל – שאף בחר אותו כחתן לנכדתו, למרות עלותו ארצה כפליט, והשתייכותו לחוג הליטאי – התבטא עליו דברים נשגבים בשל חסידותו ופרישותו.
סד; פח דף. 23 ס"מ. חותמות ורישומי בעלים. מצב בינוני. כתמי רטיבות ועובש ללא פגיעה בטקסט. קרעים בשוליים הלבנים.