מכתב בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל ה"דברי שמואל". נשלח "לבעלי בתים המכובדים ורוצים להיות נגידים וגם חסידים", ר' יחזקאל, ר' משה יעקב ור' ראובן. שנת "חיים ועושר" [=תר"נ 1890].
המכתב שלפנינו נשלח לאחד השטיבלך של חסידי סלונים בליטא, לאחר שפרצו בו ריב ומדנים מחלוקות ופירודים. ה"דברי שמואל" כותב להם דברי תוכחה ומוסר בלשון צחה ומליצית המיוסדת על לשונות פסוקים ומאמרי חז"ל, עם הומור דק ומושחז (לא מובן עד הסוף כל רמזיו ועקיצותיו).
בתוך מכתבו כותב האדמו"ר: "היסוד והמקור מעיין הישועה לפרנסה ולעשירות ולהצלחה וכל טוב בגשמי', וש"ק ויו"ט לתורה ולתפילה ולכל המדות טובות ברוחני – הוא אהבת חברים". בסיום מכתבו כותב האדמו"ר: "שפרו מעשיכם שברית האהבה לא תופר. אהבו זא"ז, וותרו זע"ז, הביטו בעין טוב זע"ז, התפללו בקשו רחמים זע"ז, אז אקוה לחסדי השי"ת שירום קרנם למעלה בהרחבה בעושר, ותהיו באמת בעלי בתים גדולים ונכבדים בעיני אלקים ואדם… ".
האדמו"ר רבי שמואל וינברג [תר"י-תרע"ו], היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים. החל לכהן כאדמו"ר בסביבות שנת תרמ"ד, בן בנו ותלמידו של מייסד חסידות סלונים, רבי אברהם וינברג (הראשון), בעל ה"יסוד העבודה". התמסר בכל לבו לקירוב צעירים ובני נוער באהבה גדולה, וכך הציל רבים מהם מרדת שחת. עסק מרבית ימיו בגיוס כספים עבור בני העליה שב"כולל רייסין" בטבריה. מפעל חייו הגדול של ה"דברי שמואל" היה הקמתה של ישיבת "אור תורה" בטבריה. היה ממייסדי ומקימי "אגודת ישראל". ה"דברי שמואל" נסע רבות לקבל ולמצות את מידותיהם של גדולי דורו, כדוגמת ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין, החפץ חיים והגר"ח מבריסק. לאחר פטירת זקנו ה"יסוד העבודה" נעשה תלמידו המובהק של האדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב. ה"דברי חיים" מצאנז אמר עליו שנשמה גבוהה כמותו לא הייתה בעולם כבר יותר משלש מאות שנה (רבי יצחק דוד לידר, בית דלי, מהדורת ירושלים תשס"ט, עמ' מט-נ). הגר"ח מבריסק אמר על ידיעת התורה שלו: "יכולים אנו להעיד עליו שהוא בקי בש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי ותוספתא" (הגה"צ רבי שמואל אהרן לידר, נטעי אש, עמ' תעא). על התמדתו העצומה מסופר שבצעירותו הסתופף כששה שבועות בצלו של האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם מטשכנוב, ובמשך ששה שבועות אלו הספיק לחזור על כל הש"ס. גדול תלמידיו היה הגה"צ רבי משה קליערס, בעל "תורת הארץ", אותו העמיד רבו בראשות ישיבת "אור תורה" בטבריה מיום היווסדה בשנת תר"ס. כמו כן רבו הוא זה שטרח למנותו לרבה האשכנזי של טבריה בשנת תרס"ט.
ה"דברי שמואל" נפטר בי"ט בשבט תרע"ו, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בעת שהותו בוורשה לצורכי רפואה, ובשל קשיי ההתניידות בעת מלחמה נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה. שיחותיו ודברי תורתו ששרדו יצאו לאור על ידי האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי (ה"נתיבות שלום"), בספר "דברי שמואל" (ירושלים תשכ"ט). בנו רבי ישכר לייב וינברג, כיהן אחריו כאדמו"ר בעיר סלונים. בנו השני, היותר מפורסם, רבי אברהם וינברג (השני), בעל ה"בית אברהם" כיהן אחריו כאדמו"ר מסלונים בעיר ביאליסטוק ואחר כך בברנוביץ'.
[1] דף. 21 ס"מ.
מצב טוב. קרעים קלים משוקמים אמנותית.