מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של עטרת תפארת ישראל רבינו עקיבא איגר אב"ד פוזנא.
מכתב בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של גדול רבותינו האחרונים מרנא ורבנא רבינו עקיבא איגר אב"ד פוזנא, אל חתן בנו ותלמידו הגאון רבי נפתלי הירש בלייכראדע אב"ד קראניק.
הגאון רבי עקיבא איגר (תק"כ-תקצ"ח) גודל שבחו מי ימלל, דמות פלאית ויוצאת דופן בין רבותינו האחרונים, וכך כותב הגר"ח ברלין על אביו הנצי"ב מוואלוזי'ן "ואנוכי הנני מעיד בעדות נאמנה שהגאון רבי עקיבא איגר מרום וקדוש היה בעיני מר אבי ובכל עת שהזכירו היה מירתע כוליה גופיה מגודל קדושת תורתו וצדקתו וספר תשובותיו לא פסק מעל שולחנו ותיבה ממש אחת מלשון רע"א היה מכריע בעיניו כמה דפין מפלפולי קדישא" וכך גם מספר הגר"ז סורוצקין על חותנו הגאון רבי אליעזר גורדון מטעלז: "ודברי גדולי האחרונים היו לו לעינים בכל דרכיו בתורה, אבל מכל מקום היה מבקר אותם וחולק עליהם, זולת הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל כמעט כראשון נחשב לו" .
וז"ל נכדו ה'כתב סופר' בהספדו: "גודל ענוותנותו וחסידותו אין לשער… והיה פרוש מכל תענוגי עולם הזה, ובכל זאת היה מתנהג עם הבריות והיה משגיח להגדיל התורה ולגדור גדר ולעמוד בפרץ… והיה זקן ויושב בישיבה, העמיד תלמידים גדולי הדור צדיקים חכמים ואנשי מעשה… לא סגר עליו הדלת להיות בפרישות, רק הרביץ תורה וקידש השם …" (דרשות כתב סופר מהדורת תשמ"ח דף צו-קה).
המכתב עוסק בעניני כספים, איך ובאיזה אופן להשקיע "ועכ"פ … לפדותם, כי המעות הוא של ריש דוכנא שנתן בידי לשומרם והוא תובע המעות יום יום ולא נאה לי לעכבו…"
רבי נפתלי הירש בלייכראדע היה תלמיד קרוב וחביב לרבי עקיבא איגר ונשא את נכדתו הרבנית שיינכא בת רבי אברהם איגר מראוויטש, נשא ונתן עמו בהלכה וכמה תשובות בשו"ת רבי עקיבא איגר ממוענות אליו. חותנו זקנו ורבו רבי עקיבא איגר, אהבו כאהבת אב לבן ולרוב חביבותו אצלו היה רגיל רע"א לכנותו 'חתני' על אף שהיה חותנו זקנו, וכן כתב בראש מכתב זה 'לכבוד ידידי חתני הרב המופלג חריף ושנון מו"ה הירש נ"י' ובחתימת המכתב: 'ידידו חותנו דש"ת הק' עקיבא' [עטרת פז לרבי מרכי ווייץ עמ' פה ובספר מאורן של ישראל ח"ב עמ' רעז – מצורפים צילומים].
[1] דף. דיו על נייר. 17X8 ס"מ. חורים בודדים שוקמו ונסתמו בנייר, חיזוק נייר בשוליים העליונים.
מכתב מאת הגאון רבי אברהם איגר מראוויטש בן הגאון רבי עקיבא איגר אל בתו וחתנו.
מכתב בכתב יד הגאון רבי אברהם איגר מראוויטש בנו בכורו של הגאון רבי עקיבא איגר אל חתנו רבי רבי נפתלי הירש בלייכראדע אב"ד קראניק. ואל בתו מרת שיינכא. המכתב לחתנו הוא בלשון הקדש ובשולי הוסיף רבי אברהם מכתב פרטי ביידיש לבתו.
חציו השני של המכתב, הוא מכתב מאת רבי יעקב ליטויער אב"ד וונגראוויטץ – אף הוא חתן רבי אברהם אל גיסו רבי הירש הנ"ל. תחילתו וסופו אגרת שלומים, אך רובו דברי תורה במס' גיטין 'אשר נתקשתי בלימוד השיעור'.
הגאון רבי אברהם איגר [תקל"ט-תרי"ד] בנו בכורו של רבי עקיבא איגר, היה גדול בתורה, חריף ובקי, וקיבל מלא חפניים תורה מאביו, אך סירב ליהנות מכתרה של תורה, אף שבמקורות מסוימים מכנים אותו כראב"ד ראוויטש, או אב"ד ראגזני. רגיל היה בחליפת מכתבי תורה ושו"ת עם אביו הגדול שהיה מחשיבו ומעריצו. על אף שהיה חלוש וידוע חולי, התמסר בכל לבו ונפשו להוצאת כתבי אביו, העתיקם וערכם וסידרם לדפוס ואף הוסיף מעט מהגהותיו. [הפותחות במלים: אאב"ה = אמר אברהם בן המחבר]. בסוף ימיו קבע את דירתו בעיר ראגזני, שם נפטר והובל לקבורה על פי בקשתו לעיר פוזנא, שם נטמן לצד אביו רבי עקיבא איגר. [מאורן של ישראל ח"ב עמ' רעב-רעד].
חתנו הגאון רבי יעקב ליטויער – תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר ונשא ונתן עמו בהלכה, [ראה לדוגמא: שו"ת רע"א מהדו"ק סי' כב, מא, קלה, מהד"ת סי' קי, קטו] שימש כדיין בראוויטש וכאב"ד בוונגראוויטץ ובסוף ימיו בק"ק אינווארצלוו, נפטר ביום ג' תשרי תרכ"ה [עיין עליו שם עמ' רעו, כגבה הארזים עמ' רלג].
[1] דף. דיו על נייר. 18X16 ס"מ. קרעים עם חסרון בטקסט, המכתב שוקם שיקום אמנותי. מצדו השני מכתב ביידיש – לא מזוהה.
מכתב מאת רבי אברהם משה קאלישער אב"ד פילא אל גיסו רבי אברהם איגר ותשובה ממנו אליו. הגאון רבי אברהם משה קאלישער נשא את הרבנית מרת שרל בתו של רבי עקיבא איגר, ונפטר בצעירותו בשנת תקע"א. לאחר מכן היא נישאה בשנית למרן ה'חתם סופר'.
[1] דף. דיו על נייר. 18X17 ס"מ. קרעים עם חסרון קל בטקסט, המכתב שוקם שיקום אמנותי.
שלושה מכתבים נוספים נמצאו בכריכה והם: מכתב למרן רבי עקיבא איגר מאת פנחס מיזשל. מכתב בגרמנית עתיקה. שטר מסחרי בגמנית עתיקה עם חותמת שעוה.