כתב סמיכה נאה מאוד, נכתב כולו בכתב יד קדשו, בחתימתו וחותמתו של הגאון הנודע רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש בעל הילקוט סופר, מגדולי תלמידי ה'שבט סופר' ובנו של הגה"ק רבי זוסמן סופר מפאקש. פאקש, תרס"ב [1902].
בכתב הסמיכה מכתיר אב"ד פאקש את תלמידו "המופלג בתורה וביראת שמים ברק השנון כ"ה נפתלי צבי הערציל" בעטרת 'חבר', לקראת סיום לימודו בישיבת פאקש בעת שהולך להרבות בחכמה "לישיבה הרמה בפרשבורג" (בה למד גם ה'ילקוט יוסף' כותב הסמיכה).
שושלת משפחת סופר מפאקש הייתה שושלת הרבנות החשובה בהונגריה לאחר שושלת החת"ס, ושורשיה עוד קודמים לחת"ס, הכותב באחד ממכתביו לגאון רבי זוסמן סופר (הראשון) "לכבוד ידיד"נ הרב החריף המופלא והמופלג צדיק ונשגב כש"ת מוה"ר אליעזר זוסמן סופר נ"י בנן של קדושים". ענפיה של משפחת סופר מפאקש שזורים לאורך הדורות בענפיהם של שושלת החת"ס, עד כדי שהכתב סופר אימץ לו לבן את אחד מבני המשפחה, הגאון רבי זוסמאן סופר אביו של כותב הסמיכה שלפנינו.
הגאון הנודע רבי יוסף ליב (יהודה) סופר [תרכ"א-תרע"ח], אב"ד וראש ישיבה בדרטשקה ופאקש, בעל 'ילקוט סופר'. בנו של הגאון רבי זוסמן סופר אב"ד פאקש וחתן רבי דוד יהודה פולק (בן רבי זעקיל פולק מבוניהאד). תלמיד ה"שבט סופר", והגאונים רבי זעקיל ורבי משה פולק, ושל סבו, אבי אמו רבי יואל אונגר, שעיטרו לימים בסמיכה לרבנות.
חותנו זה היה חסיד סיגט, והוא סע עמו לרבו הקדושת יום טוב מסיגט. כן נסע לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, רבי יהושע רוקח מבעלז, ועוד. שנה לאחר חתונתו התפנה כס הרבנות בעירו לאפוש, והיו שרצו למנותו לכהן ברבנות העיר. אך רבי יוסף ליב ויתר על כך בשומעו שרבו הקדושת יום טוב מסיגט חפץ למנות את אחיינו רבי משה דוד טייטלבוים לרבנות זו, ואף פעל לטובת מינויו. בשנת תרמ"ה התקבל לרבנות העיר דרטשקה (משם נשלח מכתבנו), שם בנה מחדש את המקווה, הקים ישיבה לבחורים ודאג לארוחות לעניים שבהם.
בשנת תרנ"ג נפטר אחיו הגדול רבי פישל סופר רבה של שארוואר בהשאירו חמשה יתומים קטנים. רבי יוסף ליב בהיותו חשוך בנים לקח לביתו שנים מילדיו, רבי מנחם סופר לימים רבה של וואשארהעלי ורבי יצחק צבי סופר לימים רבה של טעמישוואר וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, וגידלם כבניו. גם אחיהם רבי אברהם יעקב סופר רבה של טעטה שהה רבות בביתו, ולאחר שנפטרה אשתו מרים בדמי ימיה, גידל רבי יוסף ליב את בניו. ביניהם היה רבי פישל סופר רבה של מיישא (אנ') ומחבר הספר "זכרון סופרים". זאת בנוסף ליתומים רבים אחרים שגדלו בביתו.
עם פטירת אביו בשנת תרס"ג מינוהו בני קהילת פאקש לכהן תחת אביו ברבנות העיר. את מקומו בדרטשקה מילא אחיו רבי שמואל בנימין סופר. גם הקהילה האורטודוקסית בכפר סבדסאלאש שהיתה תחת מרותו של אביו, מינוהו לכהן תחתיו. לצידו כיהן רבי יצחק קרפל כדיין. בבואו לפאקש העתיק את ישיבתו לשם, ובשנת תרע"ד הקים להם בית תבשיל, על מנת למנוע את הצורך בהישענות על על בעלי הבתים המקומיים להסעדת הבחורים. תחת הנהגתו הייתה פאקש אחת מהקהילות האורטודוקסיות החשובות בהונגריה. בשנת תרס"ט הורחב בית הכנסת בכדי שיכיל את המתפללים הרבים.
בקיץ תרע"ח נסע לוואשארהעלי להשתתף בשמחת הכתרת בן אחיו רבי מנחם סופר לרבנות העיר. בימי שהותו שם, בכ"ב בסיון התמוטט לפתע ונפטר. אנשי קהילתו העבירוהו לפאקש וקברוהו בין אביו ובין סבו רבי יואל אונגר. אלמנתו נפטרה בשמיני עצרת תרצ"ג. על מצבתו נחקק: "אדונינו מורינו ורבינו גאון עוזינו עטרת תפארתינו הרב הגאון הגדול המפורסם צדיק יסוד עולם כקש"ת מוה"ר יוסף ליב סופר זצ"ל".
[1] דף נייר כפול, 21 ס"מ כל עמוד. בלאנק רשמי. נייר משובח.
מצב טוב. סימן קיפול. קרעים בקיפול, ללא חיסרון.