מכתב נדיר מאוד, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי דוד ברלין אב"ד אה"ו. בשולי המכתב מופיעות גם חתימות דייני בית דינו. אלטונה, תקכ"ט [1769]. למיטב ידיעתנו מכתבים מאיתו לא נראו מעולם במכירות.
מכתב הלכתי בלתי שגרתי, המשלב אישור גירושין ביחד עם המלצה לתמוך כלכלית באישה הגרושה ובילדיה הקטנים. לאחר אישור הגירושין המקובל, על כך שהאישה בכל שום וחניכה דאית לה, קיבלה גט כדמו"י [כדת משה וישראל] מבעלה בכל שום וחניכה דאית לו, מוסיף רבי דוד ברלין בליבו הרחום מספר שורות בהן הוא פונה לנדיבי העם שיעזרו לגרושה ש"נשארה גלמודה ועזובה ומצוה לרחם עליה ועל טפלי הכרוכים אחריה, גלל כן יערב שיחתינו בעתר לשונות של תפילה" (לשון נופל על לשון: עתר הוא אחד מעשר לשונות של תפילה).
המכתב נכתב ונחתם בכתב יד קדשו של הגאון רבי דוד ברלין ואליו צירפו חתימותיהם דייני אלטונה, אף הם מגדולי אותו דור דעה: הגאון רבי ליב פפערשא בעל ספר לשם זבח ורבי יוסף האן – מגדולי הדיינים בזמן הגאון רבי יהונתן אייבשיץ.
הגאון רבי דוד ברלין [נפטר: תקל"א], מגדולי דורו. אב"ד קהילות אה"ו [אלטונה, המבורג, וונדסבק] עד לפטירתו. בן הגאון רבי ליב מוכיח [ואחיו של הגאון רבי ישעיה פיק ברלין וגיסו של הגאון רבי יוסף שטיינהרט בעל שו"ת זכרון יוסף]. כהן כאב"ד הערים מארק-ברייט ודעסוי ומשנת תקכ"ז אב"ד ג' קהלות אה"ו על מקומו של הגאון רבי איצקל המבורגר.
"ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו וכל העם אוהבים ומכבדים אותו" [או"ה למושב בערכו], אף בעיני המלך הדני אשר אלטונא היתה תחת שלטונו נשא חן וחסד ועת ביקר אצל המלך בארמונו שבקופנהגן הצליח לבטל גזירה ואף קיבל ממנו הבטחה בדבר קיומם של זכויות היהודים כמאז ומקדם. בח"י אדר תקל"א אחר מעט יותר משלוש שנים משנתכהן שקעה החמה שלא בעונתה והוא נפטר צעיר לימים [לאחר שגם הרב הקודם רבי איצקל המבורגר נפטר צעיר לימים חששו שמא הדבר נובע מקפידת היעב"ץ ובמשך חמש שנים לא מינו רב בקהילות אה"ו].
תשובות ממנו נדפסו בספרו של גיסו זכרון יוסף, וכן בספרים אור הישר ואור ישראל, בעניין הגט מקליווא. הסכמות רבות ממנו מופיעות בספרי חכמי זמנו ["באר יעקב", "אור עולם", "לשם זבח" ועוד]. הגאון רבי שאול מאמשטרדם כתב עליו: "הרב גאון המפורסם מופת הדור, נר ישראל עמוד הימני פטיש החזק" (ראה עוד: אוה למושב עמ' 59-63).
הגאון רבי ליב פפערשא [נפטר: תקל"ט], תלמיד הגאון בעל 'שב יעקב' וחברו של הגאון בעל 'באר יעקב'. מגדולי מקורבי הגאון רבי יהונתן אייבשיץ ובימי המחלוקת הגדולה עמד לצידו, על אף שסבל בשל כך, הגאון רבי יהונתן אייבשיץ רצה להשיג עבורו רבנות, אך בענוותנותו סירב, ואמר לו שמעדיף לשבת בצלו. עודו צעיר לימים נתקבל לדיין בהמבורג לקהל אלטונא. נודע בחיבורו העמוק 'לשם זבח', אלטונה תקכ"ח. (ראה עוד: חכמי אה"ו עמ' 77-78).
הגאון רבי יוסף האן [נפטר: תקס"ג], מגדולי הדיינים באלטונה והמבורג, חסיד ופרוש וכל מעשיו בהצנע לכת, עמד לימין הגאון רבי יהונתן אייבשיץ בימי המחלוקת, וחתום ראשון בפסק רבני המבורג נגד הקונטרס מצפה יקותיאל לר' שאול ברלין. (ראה עוד: חכמי אה"ו עמ' 97-98).
[1] דף נייר, 10X16 ס"מ. נייר עבה ואיכותי.
מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן.