"תהלה לאל זיכני ה' בבן אשר כגובה ארזים גבהו" (שו"ת וחי' רעק"א)
מכתב ייחודי תורני-משפחתי, ארוך מאוד [כ-800 מילה!] ונאה מאוד. נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של גאון הגאונים רבי שלמה איגר, בנו וממלא מקומו של גאון הדורות הגרעק"א. המכתב ממוען אל אביו הקדוש ואל שאר בני המשפחה. ווארשא, ר"ח אייר [תק]פ"ח [1828].
חלקו הארי התורני של המכתב נדפס עם שינויים מזעריים בספר השו"ת שלו 'שו"ת רבי שלמה איגר' [חלק ב', אה"ע, מהדורת ירושלים תשמ"ה, עמוד רפג]. אולם החלקים המשפחתיים העדינים יותר, התחשבנויות ממוניות של הגאון רבי שלמה איגר עם הגרעק"א ופריסת שלום לאחותו, לא נדפסו כמובן בספר.
המכתב מחולק לשני חלקים. חציו הראשון ממוען אל הגרעק"א, ומלבד החלקים הפרטיים הנ"ל, המכתב הינו מכתב שו"ת הלכתי לכל דבר וככזה הוא גם נדפס בספר השו"ת של הגר"ש איגר. חציו השני של המכתב ממוען אל גיסו "לגיסי חמודי איש בריתי האברך המופלא השנון אדם יקר חרוץ מו' שמואל נ"י", הלא הוא חתן הגרעק"א הגאון רבי חיים שמואל בירנבוים מפוזנא ודובנא, בעמח"ס רחש לבב והגהות מעשה חושב על ספר שער המלך להרמב" ם. וא ף הוא עוסק בעניינים הלכתיים ונדפס בספר השו"ת שלו, מלבד כאמור פריסת השלום אל אחותו [רבקה] אשת רבי שמואל הנ"ל.
הגאון האדיר רבי שלמה איגר [תקמ"ו-תרי"ב], מגדולי גאוני דורו, בנו וממלא מקומו ברבנות פוזנא של אביו גדול הדורות מרן רבי עקיבא איגר, וגיסו של מרנא החתם סופר. זכה להיות מגדולי ישראל המעטים שחידושיו 'גליון מהרש"א' [-גליון מ'ורנו ה'גאון ר'בי ש'למה א'יגר] נדפסו בתוך כרכי הש"ס.
אביו הגרעק"א כותב עליו באחד ממכתביו "תהלה לאל זיכני ה' בבן אשר כגובה ארזים גבהו" (שו"ת וחי' רעק"א, ירושלים תש"ז, סימן כ"ב). ואחיינו בעל "כתב סופר" כתב עליו (בהספדו) "דודי הגאון העצום המפורסם גדול בתורה, חריף ובקי מאוד, היה איש שהכל בו, גדול בתורה ובמעלות רמות אשר קנתה נפשו… מאחר ששלמה בנו [של הגרעק"א] דודי הגאון זצ"ל מילא מקומו והניח בן כמותו, ועכשיו אבדנו אותו ואת בנו ומתו שניהם כאחד".
בשנות התק"ס נישא לבת משפחת הירשזון, מעשירי ווארשא, ועבר להתגורר לצד חותנו בווארשא. משם נשלח המכתב שלפנינו. לאחר מכן התמנה לרבנות קאליש ובשנת ת"ר עלה לכהן על מקום אביו הגדול ברבנות פוזנא. הוציא לאור את תשובות וחידושי אביו, בהם הדפיס מעט מחידושיו. מלבד זאת נדפסו ממנו הספרים "גליון מהרש"א" הנ"ל, ספר שו"ת רבי שלמה איגר, בו נדפס חלק הארי מהתשובות שלפנינו ועוד ספרים.
בנו היה האדמו"ר הגה"ק רבי יהודה אייגר מייסד שושלת חסידות לובלין, זאת למרות היות אביו מהמתנגדים לחסידות. ידוע הסיפור המפורסם כאשר הגיעו להתלונן בפני הגרעק"א שנכדו רבי שלמה'לה איגר מאחר את זמן התפילה, וניסו בכך לתקוע טריז בין הסב הגדול לנכדו אהובו, ענה להם הגרעק"א תשובה "רבי עקיבא איגר'ית" [א רבי עקיבא איגר'דיגע תשובה]: שהכלל הוא שעבירה גוררת עבירה ואילו הוא אינו רואה בנכדו הקדוש שום נדנוד של עבירה שנגררת מאיחור זמן התפילה שלו וממילא חייב להיות שאף זו איננה עבירה בידו…
[1] דף נייר, 24X19 ס"מ. כולו בכתי"ק ובחתימת הגאון רבי שלמה איגר.
מצב טוב מאוד. קרע זעיר בשול השמאלי, מחוזק בגב הנייר בפיסת דבק בלתי חומצי. הדבקת חיזוק בגב המכתב לאורך השול הימני.