"קדוש ייאמר לו" (האמרי אמת)
מכתב ארוך [כ-100 מילים] ונדיר, בעל תוכן מעניין [התרת עגונה]. כולו בעצם כתב יד קדשו, בחתימתו המלאה ובחותמוצשל הרה"ק רבי חיים אשר מראדושיץ – מגדולי בעלי המופת בדור שלפני השואה. ראדושיץ, תרצ"חית [1938]. מכתבים בכתי"ק הינם נדירים ביותר.
תוכן המכתב: בענין איש מראדושיץ [ששמו נקוב במכתב] שגר כעת בתל אביב, והניח את אשתו ללא גט, במכתבו מבקש הרבי הקדוש מהנמען: "ללכת להרבנים הג"ר משה אביגדור עמיאל ולהרה"ק בן ציון עוזיאל שימהרו לתקנת עגונות שיגמור הענין תכף ונחשב לו כאלו סייע לבנות אחת מחורבות ירושלים'.
האדמו"ר רבי חיים אשר פינקלר [נעק"ד וזכה לקבורה ביום כ"ד אדר תש"א]. דמות מופלאה ויחידה במינה, מאחרוני הענקים שבעולם החסידות שלפני השואה. דמות שהכל הכירו בה כקדוש עליון נשגב שרוח הקודש שלו היתה גלויה וברורה ונתקיים בו צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים. אלפים היו משחרים לפתחו לעצה ולברכה ומילה מברכותיו לא שבה ריקם. (היות ומכתבי הרה"ק מראדושיץ הינם נדירים ביותר ולא נראו כמעט במכירות פומביות, הרחבנו מעט את היריעה להלן).
[1] גלוית דואר, 14 ס"מ. בלאנק רשמי. הכל בכתי"ק, בחתימת ובחותם הרה"ק מראדושיץ.
מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן. נקבי תיוק.
………………………………….
שושלת ראדושיץ: האדמו"ר רבי חיים אשר פינקלר, היה בנו ממלא מקומו של האדמו"ר רבי אליעזר דוד מראדושיץ [בן האדמו"ר רבי הלל מראדושיץ, חתן הס"ק רבי ישכר בער מראדושיץ]. מצד אמו נכד לרבינו הנועם אלימלך מליז'נסק. האדמו"ר רבי חיים אשר גדל על ברכי סבו האדמו"ר רבי הלל מראדושיץ וממנו קיבל את רוב תורתו ואת דרכו בחסידות ובעבודת השם. חביב ללא שיעור וגבול היה רבי חיים אשר הצעיר על סבו הגדול שראה בו כבר אז את ממלא מקומו בעתיד ואת ממשיך דרכו כנושא דגל בית ראדושיץ כוחות הרבה השקיע בחינוכו של רבי חיים אשר. עוד בחיי אביו הרה"ק רבי אליעזר דוד שהיה סגי נהור, ניהל למעשה את כל עניני האדמו"רות. אביו היה שולח אליו את האברכים החריפים כדי שילמדו אצלו תורה וחסידות.
מוכתר בכתר האדמו"רות: בשנת תרפ"ז נתמנה לאדמו"ר בראדושיץ כממלא מקום אביו. מהאדמו"רים הפופולריים ביותר של דור השואה בפולין פתקאות היו נשלחות אליו באלפים אותם היה קורא ברובם בשעת טבילתו במקוה. רבים נהרו אליו להתברך מברכותיו ולהוושע מישועותיו. קהל גדול היה משתתף גם בשולחנותיו שהיו נערכות בשעה מאוחרת. השולחן בליל שבת התחיל רק בחצות ואילו סעודת מלוה מלכה היתה מסתיימת רק בשחריתו של יום ראשון. בעל קול ויודע נגן היה. תפלתו היתה מלווה בכיות ואנחות. ביום הכיפורים כשהיו מאות אורחים בראדושיץ היה מתפלל לפני העמוד את כל התפילות מהחל ועד כלה. הוא לא היה זז מהעמוד מתפלת שחרית ועד לאחד תפילת נעילה. אחרי כל נדרי היו החסידים פותחים ברקידה נלהבת בהשתתפותו.
נודע בהנהגתו המיוחדת בקדושה וטהרה בלתי מצויים. הרבה בסגופים ובצומות, מאכלו היד ממש כגרוגרת דרבי צדוק. בשעות הצהרים לאחר תפלתו הסתפק בכוס קפה, וכשהיה שותה לאחר שסיים את התפילה בשעה מאוחרת, היו שומעים את קול המשקה כשהוא יורד לתוך הושט. כאביו היה טובל במקוה עשרות פעמים ביום ובלילה, בראדושיץ הוקם בביתו מקווה טהרה בה היה טובל כאמור עשרות פעמים. ישן תמיד בבגדיו כשהוא נשען לשולחנו. מעולם לא ישן את שנתו במיטה. שנתו ארכה משעת חצות ועד לשעה שתים בלילה. בשעה שתים כבר החל שעורו עם תלמידיו. לא בכדי כינה אותו האמרי אמת מגור באחד ממכתביו אליו "קדוש יאמר לו" [האדמו"ר מגור כידוע היה מצמצם ביותר בשבחים].
גדול בתורה היה ובעל הלכה, קיבל סמיכות להוראה מה'חלקת יואב', כן עמד בקשרים הלכתיים הדוקים עם בעל ה'אבני נזר' מסוכאטשוב ועם המהרש"ם. נתפרסם בזכרונו המופלא ובידיעותיו בעניני מקוואות שבהם היה ממש חד בדרא. הקים ישיבה בלודז' ברחוב פודזאנה שהיתד נקראת ישיבת ראדושיץ בוגריה ומצטייניה היו עוברים לראדושיץ גופא שם היו משתלמים בהוראה אצל רבי חיים אשר בעצמו. השיעור בראדושיץ היה נערך משעה אחרי חצות ועד הבוקר. רבים באו אליו לבקש הסכמותיו לספריהם הסכמותיו נמצאים בספר 'שמע שלמה' לאדמו"ר רבי שלמה מקרלין, 'לקוטי שמחה', 'עדות ביעקב' ועוד.
פועל ישועות בקרב הארץ: הרה"ק מראדושיץ נודע כאחד מגדולי בעלי המופת ומופתים לאלפים מסופרים אודותיו. הרי כמה מספורי המופת מעטים מני רבים שסופרו, בלקם מופיעים שמותיהם של בעלי המעשה: ר' ישראל יעקב גרינשטין, חסיד תמים מחסידיו המקורבים של הצדיק, קיבל ידיעה בהיותו בראדושיץ כי בתו חלתה קשות, נצטברה מוגלה בגרונה ויש לערוך לה ניתוח מסוכן, הרופאים הביעו תקוה קלושה להצלחה, ר' ישראל או בשמו הנפוץ יותר ר' יעקל'ה, מיהר בבכיה רבה אל הצדיק, הרגיעו הרבי ואמר "הריני מבטיחך יעקל'ה הכל יעבור בשלום, אף לניתוח לא תצטרך!" ואכן כשניגשו הרופאים בלודז' לערוך את הניתוח, הופתעו לראות כי בועת המוגלה שבגרון הילדה נתפקעה מעצמה ואין כלל צורך בניתוח.
ר' דוד אליעזר גרינשטין היה לו משפט חמור בערכאות, כל עורכי הדין הידועים אתם התיעץ ייאשוהו כליל, אין סיכויים להצלה ממאסר ממושך, המשפט היה על פשיטת רגל שעונשו בפולין היה מן החמורים ביותר, נסע ר' דוד אליעזר אל הרבי, שלחו הרבי אל עורך דין צעיר לא ידוע כלל בלודז', הרבי בעצמו הכין לו את כתב ההגנה! עשרים ושבעה עדים העידו במשפט כנגד ר' דוד אליעזר ואף על פי כן הסכים חתובע בעצמו לאחר נאום הסניגוריה להסתפק בעונש כספי בלבד.
ר' פיבל שיינפדבה מיעז'וב בא לרבי שישיא לו עצה כיצד להתפטר מהתיצבות לצבא הפולני, פייביל היה אברך בריא וחסון, חייל לכל דבריו, אמר לו הרבי "אף על פי שאין לך שום חסרון שעל ידו תוכל להשתמט, הריני מבטיחך כי לא תגויס" אחר אמר הרבי בחיוך "כי אין מחסור ליראיו – יראי ה' אינם צריכים חסרון הם ישתחררו גם בלי זה", וכך היה! כשהתייצב ר' פייביל לצבא שוחרר משום מה באותו יום.
אופה יהודי מאויאזד התלונן: מאפיה של גויים מתחרה בו, הם רכשו מכונת משא והיא מקדימה להביא את הלחם לכפרים, כשהוא בא עם לחמיו אין קונים ממנו דבר. "את מכונת המשא תוציא מהעסק"! אמר לו הרבי. רק כשחזר לעירו הבין את הדברים, יום-יום חל קלקול אחר במכונת המשא והיא יצאה בכלל מכלל שימוש.
בחור יהודי אחד מחסידי גור בא אליו בבכיה: חייב הוא להתיצב לצבא הפולני ועדיין אינו יודע באיזו דרך ישתמט מהגיוס. ראה הרבי שהוא מרכיב משקפיים אם כי לא במספר כזה שמשחרר מגיוס, אמר הרבי "סע הביתה ומהר להתיצב ואל תחשוש, לחופשי ישלחנו תחת עינו (שמות כ"א כ"ו), בגלל עיניך תשוחרר תשלח לחופשי" כך היה.
פטירתו: ביום כ"ד אדר תש"א נפטר הרה"ק רבי חיים אשר מראדושיץ. היה זה כשלשה שבועות לפני הוצאת יהודי קיילץ להורג. זכה האדמו"ר להקבר עוד בקבר ישראל. השתתפו בהלויתו יהודים רבים, כי ראש היודנראט בקיילץ השיג רשיון מהמשטרה הגרמנית לערוך את הלוית הרבי. יהודי קיילץ חלקו לו הכבוד האחרון וזמן קצר אחר כך הומתו הם על קידוש השם. הי"ד.
מקורות: אוצר הרבנים 6254; 'הסבא הקדוש מראדושיץ', יצחק אלפסי, (תל אביב, תשי"ז); 'מפי ספרים וסופרים', הרב אליעזר דוד פרידמן, (חמ"ד, תשע"ז).
