מסמך דו לשוני נדיר בענין ירושה. בתוספת שתי שורות בכתב יד קדשו, בחתימת ידו ובחותמו האישי של הגאון רבי אליעזר שמחה רבינוביץ אב"ד לומז'א ובעל 'חידושי רבי אליעזר שמחה'. לומזא, תרמ"ו [1886]. מכתבים מאיתו הינם נדירים ביותר עד בלתי מצויים כלל.
מסמך ממוני-הלכתי, חשוב ונדיר. בענין ירושה של בני משפחה מבני העיר לומז'ה שאביהם נפטר בירושלים. בחתימת בני המשפחה ועדים, ובסופו אישור בכתב יד קדשו, חתימתו וחותמו של אליעזר שמחה רבינוביץ. המסמך בלשון הקודש ובפולנית, והוא מחזיק [3] עמודים גדולים כתובים.
הגאון רבי אליעזר שמחה רבינוביץ אב"ד לומז'א [תקצ"ב-תרע"א], מגדולי רבני ליטא בדורו וממנהיגי הדור לצד הגאונים רבי אייזל חריף בסלאנים, הבית הלוי, הנצי"ב מוואלוזין, האור שמח מדווינסק ורבי יצחק אלחנן מקובנה. כפי שמעיד כתב העת היהודי בלונדון מכ"ד תמוז תרע"א, תיכף לאחר פטירתו בליטא הפולנית: "הפלכים לומז"ה וסובאלק היה רבנו מפורסם גדול והיה נחשב במקום הזה לרשכבה"ג ושם הכל ידעו כי הוא ראש גולת אריאל כי הוא מופת הדור ואורו של עולם" עכ"ד. אף שמחמת ענוותנותו הרבה לא נתפרסם רבנו במלוא יפעתו וכראוי בעולם.
ביוגרפיה: נולד בקובנה לאביו הגאון המפורסם רבי מנחם מענדל שהיה אז אב"ד קובנה
. בעודו ילד כבן שבע הוצג בפני השר מונטיפיורי והלה התפעל משליטתו האבסולוטית במשחק השחמט. לאחר נישואיו שימש ברבנויות ברוגובה, שאדובה וסובאלק. והחל משנת תרל"ו כיהן כאב"ד לומז'א על מקום המהרי"ל דיסקין ורבי אליהו חיים מייזל. תשובותיו וחידושיו נדפסו על ידי מכון ירושלים בשם חידושי ושו"ת רבי אליעזר שמחה – ב' חלקים (תשנ"ג-תשנ"ח).
התבטאויות גדולי דורו אודותיו: הגאון הראגוצ'ובי אשר בעוצם תוקף גדולתו זקף לעתים קרובות עין ביקורתית על גדולי זמנו, בכל זאת הגדיר את רבנו בקצירת האומר "הער
איז דאך דער ש"ס אליין" [-הרי הוא הש"ס בעצמו ובכבודו]. הגאון האדר"ת כותב עליו "הגאון הגדול עמוד הימיני נר ישראל כקש"ת מוהר"ר אליעזר שמחה שליט"א". הגאון רבי אייזל חריף התבטא אודותיו "הנה גאון לפנינו". מרן הגרש"ז אויערבאך בהקדמה נדירה לחידושי רבי אליעזר שמחה כותב עליו: "הגאון הגדול רבי אליעזר שמחה רבינוביץ זצ"ל רבן של קהילות חשובות מובלק לומזה ועוד בליטא, היה נמנה בין גדולי מאורי הדור בדור דעה ונערץ היה בפי כל, אך כגודל גאונותו כך היתה גודל צניעותו וחיבוריו הרבים של האי גאון נשארו ספונים וגנוזים עד היום הזה וזה גרם שהדורות הבאים לא זכו להתבשם מאור תורתו וכמעט שנשתקע שמו".
בעל מופת: צדיק אלקים צדיק ותמים וירא חטא היה רבנו ונתקיים בו הרבה פעמים ותגזר אומר ויקם לך ורבים באו להתברך מפיו. בלומז'א מקובל וידוע היה שכל מתנגדיו היתה בהם יד ד' ונענשו קשה. כמה מהם ירדו מנכסיהם והגיעו עד ככר לחם. העשיר פוקרויסקי נידלדל מאד ויצא לפאריס שם מת במושב זקנים בעירום וחוסר כל. אשת אחד הגבאים חלתה וביקשה ממנו שילך לבקש סליחה מאת הרב ולא אבה לשמוע ועוד הוסיף לחרף ולגדף אותו, אשתו מתה והגבאי ההוא חלה גם כן פתאום ומת מיתה חטופה. גבאי אחר מת מיתת כרת. אחד התושבים שיכור ידוע שיסו אותו בעלי הבתים ברב וכאשר יצא פעם הרב בערב שבת מן המקווה לביתו נטפל לו השיכור ולגלג עליו אמר לו הרב שיכור אתה לך הביתה ושכב, הלך הביתה שכב ולא קם יותר.
ראש העיר לומז'א שלא פעם ירד לחייו של רבינו, היה גוי גברתן רחב גרם וכתפים. פעם ראה אותו רבינו ברחוב ואמר עליו "עודנו חי זה"? לא יצאה שעה וראש העיר מעדו קרסוליו ונפל ומת ביסורים רבים.
רשימת הספרים עליהם מופיעה הסכמתו של רבינו לצד גדולי הדור: אור יצחק (ווארשא תר"ן), בית אליקום (ווארשא תרמ"ו), ספר המלואים (ווארשא תרס"ט), מלחמת אהרן (ווילנא תר"מ), עבודת עבד (ווארשא תרל"ז), קרני אור (ווילנא תרפ"ג), שארית יוסף (ווארשא רנ"ת), שו"ת לשד השמן (ווארשא תרל"ט), שדה אברהם (פיעטריקוב תרס"ב), ברכת אברהם (ירושלים תרמ"ב
) ועוד רבים [ראה גם: הקדמת הרב יוסף בוקסבוים, חידושי רבי אליעזר שמחה,
ירושלים
תשנ"ג].
[1] גיליון נייר מחולק ל-[3] עמ' כתובים. 30X20 ס"מ כל עמוד.
מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים זעירים בקיפולים ובשולים.