ספר פרי מפרי וספר נחפה בכסף חלק שני, שאלות ותשובות וחידושים. מאת רבי יונה נבון רבו של החיד"א. מהדורה ראשונה שנדפסה ע"י נכד המחבר הגאון והמקובל רבי בנימין מרדכי נבון, ראב"ד ירושלים. בדפוס ר' ישראל ב"ק. ירושלים, תר"ג [1843]. מהספרים הראשונים שנדפסו בירושלים.
לפנינו העותק האישי של רבה הנודע של ירושלים הגאון רבי שמואל סלאנט. בדף השער מתנוססות [3] חותמות בעלות שלו, מסוגים שונים, ביניהן חותמת המדמה את חתימת יד קדשו, מפני שכידוע הגאון רבי שמואל סלאנט היה סגי נהור בשנותיו האחרונות, והיה נוהג לחתום את מכתביו הרשמיים באמצעות החותמת הזו.
הספר הובא לדפוס על ידי נכד המחבר הגאון והמקובל רבי בנימין מרדכי נבון ראב"ד ירושלים, עם הקדמה ארוכה ממנו. החלק הראשון נדפס בחיי המחבר כמאה שנה לפני החלק שלפנינו. הסיבה שהחלק השני שלפנינו נדפס כה מאוחר, היא מכיוון שהחיבור 'פרי מפרי' שלפנינו כולל תירוצים על כמה קושיות שהקשה האור החיים בספרו פרי תאר על דברי הפרי חדש. וידועה אזהרתו של האור החיים על מי שישיג עליו לקנטרו בהלכות. ואכן היו שהשיגו על דברי האור החיים אך חששו להדפיס את הדברים. ולכן רק כעבור שנים רבות יצא הספר לאור.
בשער הספר מופיעה הקדשה חתומה, בכתיבה מזרחית, בכתי"ק נכד המחבר המקובל רבי בנימין מרדכי נבון וז"ל: "מנחה היא להרב ר' שמואל הי"ו דיין אבק"ק אשכנזים אשר בעה"ק ירוש' ת"ו, בנימין מרדכי נבון ס"ט".
המחבר הגאון רבי יונה נבון [תע"ג-תק"ך], מגדולי חכמי ירושלים ומחבר ספר גט מקושר. היה רבם המובהק של שניים מגדולי הדור: הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) והמהרי"ט אלגאזי. כיהן כדיין בבית דינו של הראשון לציון הרב יצחק הכהן רפפורט, והוא חתום על מספר תקנות בירושלים כמו בעניין צניעות מלבושי הנשים, איסור המשחק בקלפים (תקי"ד), ועוד. תלמידו החיד"א כותב עליו: "וכמעט לא הניח פסקן כמותו בגלילותינו, והיה חסיד ומקובל".
כותב ההקדשה המקובל רבי בנימין מרדכי נבון [תקמ"ח-תרי"ב], גאון ומקובל. היה שנים רבות מראשי ומנהיגי קהילת בית א-ל והיה ראב"ד בירושלים. מחמת גודל ענותנותו סירב לכהן כראשון לציון, אולם שימש בפועל בתפקיד הראשל"צ לעת זקנתו של רבי יצחק קובו.
שימש ראש אבות בתי הדין בירושלים,
ועמד בראש כמה ישיבות בירושלים: ישיבת המקובלים 'בית אל', ישיבת 'בית אהרון קצין', יחד עם קרובו הראשון לציון חכם יהודה נבון, ישיבת 'חסד לאברהם', וישיבת 'בניין שלמה'.
בנו חורגו ותלמידו, הראשון לציון, חכם יעקב שאול אלישרכותב עליו "לא עבר עליו חצות עת דודים, תורת אמת היתה בפיהו. מחצות ואילך עד אחר אור הבקר שקע בתלמודו… לא יסופר ולא ישוער אחת ממאה…".
על מצבתו נכתב:
"
אי לך ארץ וי לארעא דישראל דחסרא גברא רבא אוי לנו שכך עלתה בימינו הי חסיד הי עניו לן יאות למבכי לן יאות למספד אל הלקח ארון האלקים".
בעלי הספר הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה. הגר"ש אוירבך בהסכמתו ל'אדרת שמואל', (ירושלים תשע"ד) מתאר אותו: "גאון ישראל אשר הארץ האירה מכבודו ונתפרסם בכל העולם בתורתו וחכמתו כחכימא דיהודאי ועוצם גבורתו בהוראה אשר היה יחיד ומיוחד בזה. גם היה מפורסם מאד בקדושתו העצומה".
ש. הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 13.
[2], קלב דף, 29.5 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב. מעט כתמי זמן. נקבי עש בודדים.