זוג חפצי קדושה וסגולה נדירים, שהיו שייכים לאדמו"ר מטאהש, בעל המופת רבי משולם פייש סג"ל לאווי, והיו בשימושו שנים רבות. סגולה מפורסמת לעשירות ולעצירת מגיפה.
* סדר פיטום הקטורת בכתב יד סופר מומחה, על גבי קלף מסורטט, נתון בכריכת עור מפוארת ועל גבה מוטבע "אמירת פיטום הקטורת על קלף מתוך כתב אשורית סגולה לעשירות ולהצלחה בכל העסקים (כף החיים שו"ע ס' קל"ב ס"ב אות כ"ג)". מה גם שזקן האדמו"רים היה קורא מתוכו תמידים כסדרם! 28X15 ס"מ. מצב טוב מאוד.
* קלף נוסף ועליו ששה שמות הקודש, אותו נוהגים גדולי האדמו"רים להציב מול עיניהם בכל עת, למען לא יסיחו דעתם ולו לרגע מדבקותם בה', ולקיים מה שנאמר "שיויתי ה' לנגדי תמיד". קמיע, וחפץ קדושה נדיר שאין ערוך לשוויו. כ-10X4 ס"מ. מצב טוב מאוד.
רבי משולם פייש סג"ל לאווי [תרפ"א-תשע"ה], האדמו"ר הרביעי של חסידות טאהש (חסידות המונה כעשרת אלפים חסידים ברחבי העולם). זקן האדמו"רים בדורנו, משרידי דור דעה, שמסכת חייו הייתה כולה קדושה, תורה ותפילה, לצד מעשים כבירים של צדקה וחסד. עבודתו בעריכת השולחנות הייתה מחזה נורא הוד, בסביבות השעה 12 בלילה נטל ידיים לסעודת שחרית, והייתה זו הסעודה היחידה שאכל במשך היום. נטילת ידים הייתה אורכת משך זמן רב מאוד (האדמו"ר מסקווירא אמר על כך: שידוע בשם הבעש"ט, שאת סוד נט"י אין מגלין אלא לחד בדרא, וכשנפטר ה'אור החיים' גילו אותו לבעש"ט. והפטיר הרבי מסקווירא "שבדורינו בעל סוד נט"י הוא הטאשער רבי").
מצוות הצדקה הייתה פרק מיוחד במסכת חייו הקדושה, וצדקת פרזונו לא נראתה כמותה אף בדורות קודמים. את כל כספי הפדיונות הרבים חילק לנזקקים, כאשר הגבאים רואים ועיניהם כלות. מסופר על יהודי נגיד ועשיר גדול, שנכנס אל האדמו"ר לקבל ברכה, והשאיר מעטפה עם צ'ק על סכום עתק של רבבות דולרים לפדיון נפש. לאחר שיצא מהאדמו"ר, התעכב מעט ושוחח עם הגבאים, וכשפנה לעבר רכבו בכדי לשוב לביתו פנה אליו יהודי שביקש להצטרף לנסיעה, והלה הסכים בשמחה. בדרך ראה הנגיד כי הטרמפיסט פותח מעטפה, זו הייתה המעטפה שהנגיד השאיר אצל האדמו"ר, וכנראה היהודי האורח, שהיה נזקק, נכנס אחריו לאדמו"ר, והאדמו"ר נתן לו את המעטפה כמות שהיא.
הרבי נודע בדבקותו הרבה בהשם, ידועה האמרה בשמו: "אילו היו לי כ"כ הרבה דולרים כמספר הפעמים שאני חושב ביום 'וכולה קמיה (כל העולם לפני ה') כלא חשיב' הייתי עשיר גדול" , לאחר כמה רגעים תיקן את עצמו ואמר "אפילו אילו היה לי רק 'סנטים' כמספר הפעמים שאני חושב ביום 'וכולה קמיה כלא חשיב', הייתי גם כן עשיר גדול" . מופתים לרוב 'התגלגלו תחת שולחנו' מדי יום ביומו, ורוח הקודש דיברה מתוך פיו. דברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים 'עבודת עבודה'.
מצורף אישור חתום על אותנטיות חפצי הקדושה, ועל כך שהרבי השתמש בהם במשך שנים.