"הגאון הגדול הצדיק יסו"ע הרב רבי בצלאל זצ"ל, ונסתפקתי עם אשלח לו מנות לקיים מצות היום, ויראתי להקרא ריע לגדול הדור כמוהו" (האדר"ת)
מחנה אפרים. ספר יסוד – חיבור למדני על משנה תורה להרמב"ם מאת רבי אפרים נבון. סדילקוב, [תקצ"ה] 1835. עותק הגאון רבי בצלאל הכהן ראש רבני ווילנא ובעל ה'מראה כהן' שדפס בתוך כרכי הש"ס.
בגיליונות דפי הספר מופיעות הגהות ארוכות [כ-30 שורות של הגהות] בכתב יד קדשו של הגאון רבי בצלאל הכהן מווילנא, מגדולי דורו ומגדולי ישראל הספורים שפירושיהם נדפסו בתוך כרכי הש"ס. לא נבדק אם החידושים נדפסו אי פעם.
הגאון רבי בצלאל הכהן [תק"פ-תרל"ח], "הראש והראשון לכל דבר בווילנא" (לשון האדר"ת). מחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי, שנדפס בתוך כל כרכי הש"ס החל מש"ס ווילנא; ושו"ת "ראשית ביכורים".
רבנותו: בהיותו אך בן עשרים ושלוש שנה בלבד, נתקבל למו"צ בווילנא, בתקופה בה חיו ופעלי בה גאוני הדור, ובמשך עשרות שנים היה המו"ץ הראשי ומנהיגה הרוחני של קהילת ווילנא. תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.
אחיו ותלמידו הגאון רבי שלמה הכהן בעל החשק שלמה, כותב אודותיו בספרו [שו"ת בנין שלמה], שכבר כבן י"א שנים היה בקי בשני סדרים ש"ס מועד ונשים, אשר למדו אביו בעומק העיון, וכבר היה אז חכם להיות שומע ומוסיף מדיליה להקשות ולפרק מסוגיא זו על חברתה ולחדש חדושים נכונים ע"ד הבקיאות עד כי נתאוו רבים מאפרתי העיר ומעשיריה להתחתן עמו, ועי"ז הוצרך אביו הג' רבי ישראל משה ז"ל להשיאו בקטנותו שתי שנים קודם זמן גדלות [בגיל אחת עשרה שנה], מחמת שמחותנו מיהר מאד בזה מחשש שמא יקדמנו אחר.
הגאון בעל האדר"ת כותב אודותיו [מובא בספר 'אדרת אליהו', ירושלים תש"ס]: "בהיותי בוילנא בפורים שנת תרכ"ה ולא היה לי מכיר זולת אוהבי וידידי עוז הגאון הגדול הצדיק יסו"ע הרב רבי בצלאל זצ"ל, ונסתפקתי אם אשלח לו מנות לקיים מצות היום, ויראתי להקרא ריע לגדול הדור כמוהו".
מתלמידיו הנודעים: אחיו הצעיר רבי שלמה הכהן זצ"ל מו"צ דוילנא בעל "חשק שלמה", ורבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים".
[2], סה, סז-סח; מד דף, 37 ס"מ. נייר תכלכל
מצב טוב. כתמי זמן. סימני עש. כריכה פשוטה.
* כרוך עם:
שאלות ותשובת חות יאיר, מאת רבי יאיר חיים בכרך. סדילקוב [תקצ"ד] 1834.
[2], א-מז, מט-נב; א-כט, כט-נב, 37 ס"מ.