"בני אהרן נ"י… הוא ברוך ה' שבע רצון ולומד בהתמדה… לפי דעתי
כדאי גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית שימשיך לשהות בא"י…"
מכתב חסידי יחיד במינו, בעל תוכן חשוב במיוחד. נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של בעל המופת האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב, מגדולי אדמו"רי הדור הקודם. המכתב ממוען אל אביו של הרבי [ואמו] קודש הקדשים האדמו"ר הפלאי רבי משה מרדכי מלעלוב, ושני הצדיקים מתכתבים ביניהם אודות מי שלימים יהיה ממשיכם בשושלת הקודש! ברוקלין נ. י., יום ג' ט' ניסן [ללא ציון שנה].
תקופה לאחר נישואיו היגר האדמו"ר הרשנ"ן מלעלוב לארה"ב, שם הקים את בית מדרשו שאותו הנהיג עד לפטירת אביו הרמ"מ מלעלוב בשנת תשמ"ז, אז נקרא הרשנ"ן ארצה ע"י החסידים למלא את מקום אביו הקדוש. מהמכתב ניתן להבין שבנו של הרשנ"ן, לימים ממלא מקומו המרכזי, הרה"ק רבי אהרן בידרמן נשאר ללמוד בארץ הקודש, תחת השגחתו המעולה של סבו הקדוש הרמ"מ מלעלוב ולא נסע ביחד עם אביו לאמריקה.
מלבד ערכו ההיסטורי-חסידי של המכתב, המקפל בתוכו את שלושת חוליות הזהב האחרונות בשושלת לעלוב – הרמ"מ מלעלוב, בנו ממלא מקומו הרשנ"ן מלעלוב, ויבדלחט"א בנו ממלא מקומו הרבי שליט"א. ראוי לשים לב להתבטאותו של הרבי הקדוש שמילה מפיו לא שבה ריקם, אודות בנו ממלא מקומו.
כידוע שעד להכתרתו לאדמו"ר ניהל הרה"ק רבי אהרן בידרמן את מרכז חייו באמריקה, שם התחתן ושם נולדו וגרו ילדיו, בעוד שני אחיו נותרו בצלו של האב הגדול בארץ ישראל. אולם עם פטירת אביו הקדוש, נתנו בו רוב החסידים את עיניהם והוא עלה ארצה והקים את חצרו בעיר בית שמש, והפך את חסידות לעלוב לדומיננטית ומשפיעה. בהקשר הזה מקבלים דבריו של אביו הרבי משמעות נוספת רבת אנפין: "בענין שהותו של בני אהרן נ"י בארץ ישראל… לפי דעתי כדאי גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית שימשיך לשהות בא"י" !
ראוי לציין כי כתבי יד קדשם של אדמו"רי שושלת לעלוב הינם נדירים במיוחד. על אחת כמה וכמה מכתב ארוך שכזה [למעלה ממאה ושישים מילים] בכתי"ק הנדיר יחסית של הרשנ"ן מלעלוב, ובעל תוכן חשוב שכזה, המקפל בתוכו את שלושת חוליות הזהב בשושלת לעלוב המעטירה.
[2] עמ', 21 ס"מ. בלאנק רשמי של הרבי, למעלה מ-160 מילים בכתי"ק וחתימת הרבי.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. סימני קיפול.
……………………………… ……….
ביוגרפיה:
נמען המכתב הרה"ק רבי משה מרדכי בידרמן [תרס"ג-תשמ"ז], האדמו"ר מלעלוב ומגדולי אדמו"רי הדורות. נולד בירושלים לאדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן והתחנך בבית סבו האדמו"ר רבי דוד מלעלוב שהיה מנהיג עדת החסידים בירושלים. מתלמידיו המפורסמים של הרמ"ם מלעלוב: האדמו"ר מאמשינוב שליט"א, האדמו"ר מפינסק-קרלין והגאון רבי יצחק דוד גרוסמן. הרבי נודע כבעל מופת שלא נראה כמותו. סיפורים בהם ריפא חולים, דיבר עם נפטרים, העלים מחלות ממאירות, כשהוא מורה לחולים 'למכור' את המחלה לערבי, כל אלו היו דבר יום-יומי בחצרו. אחד הסיפורים המופלאים אודותיו התפרסם בשנת תשמ"א, אז הקים סאדם חוסין כור גרעיני בעיראק שהיווה סכנה על ארץ הקודש וממשלת ישראל החליטה להפציץ את הכור. לילה לפני ההפצצה מקבל מזכירו האישי של ראש הממשלה מנחם בגין, מר יחיאל קדישאי, טלפון מגבאי האדמו"ר מלעלוב שמבקש לשלוח עמו מסר בשם הרבי אל ראש הממשלה "הרבי ביקש למסור שהוא מברך שהכל יעבור בשלום ואין מה לדאוג". הגבאי בוודאי שלא הבין את מהות המסר, קדישאי ייתכן שידע, מפני שהפצצת הכור הייתה באותם הימים הסוד הכמוס ביותר במדינת ישראל ורק יחידי סגולה היו שותפי סוד, וכל בדל של מידע שהיה דולף היה מסכן את חיי הטייסים ואת המבצע כולו. אולם הרבי ברוח קדשו ידע את כל אשר נעשה. ומאז, כך מספרים, היה נוהג מנחם בגין לשלוח מסרים לעיתים תכופות אל הרבי. תקיפת הכור העיראקי הייתה בה' סיון, ערב חג השבועות. בליל החג באמצע 'טיש-שבועות' אמר הרבי לחסידיו הרבים "קיבלתי על עצמי יותר מדי למען כלל ישראל", למחרת בחג השבועות, לאחר קריאת ה'אקדמות' צנח הרבי על הרצפה, הוא הובהל לבית החולים עם אירוע מוחי חריף ונותר משותק ברגלו עד סוף ימיו.
כותב המכתב בנו ממלא מקומו האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב [תרצ"א – תש"ע], התפרסם כענוותן ושפל ברך, גומל חסדים ובעל מופת. מלבד מאות חסידים שהיו לו, הרי שאלפים היו משחרים לפתחו לעצה ולברכה. בליל יום הכיפורים תש"ע לאחר שהתפלל לפני העמוד תפילת כל נדרי, נכנס לחדרו ושם נפטר פתע למגינת כל לב. במוצאי יום הכיפורים נקבר במעמד רבבות בחלקת אבותיו בהר הזיתים שבירושלים. לאחר נישואיו התגורר בקראון הייטס ובבורו פארק. לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר מקרלין-לעלוב. מייד לאחר הכתרתו פעל לסיום המחלוקת בחסידות קרלין, ופרש מתפקידו זה והמשיך לכהן כרבם של חסידי לעלוב, בלבד. נודע כתלמיד חכם מופלג, מחבר הספר "הר בשן" על הרמב"ם. לאחר פטירתו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים. הבכור, הרב אליהו עזריאל – האדמו"ר מללוב בני-ברק מכהן בבית מדרשו של אביו. הרב אהרן, האדמו"ר מלעלוב בית שמש, מרבית חסידי אביו עברו אליו. והבן הצעיר הרב יעקב יצחק, מתגורר בירושלים. חתנו הוא האדמו"ר מנדבורנא-באניה.
נשוא המכתב בנו ממלא מקומו האדמו"ר רבי אהרן בידרמן [נולד בי"ג באב תשי"ח, עמו"ש], הוא האדמו"ר מלעלוב בבית שמש, לו החצר הגדולה ביותר מבין שאר חצרות בית לעלוב. נולד כבן שני לאדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן (השני), גדל והתחנך אצל סבו הרב משה מרדכי בידרמן מלעלוב. נישא לנכדת האדמו"ר רבי יעקב הלברשטאם מטשאקווא, ולאחר נישואיו התגורר בארצות הברית. כיהן כרב חסידי לעלוב בארצות הברית. לאחר פטירתו הפתאומית של אביו, בליל יום הכיפורים התש"ע, הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים. הרב אהרן הוכתר לאדמו"ר מלעלוב בבית שמש, ומרבית חסידי אביו קיבלו את הנהגתו. לחצר בראשותו מוסדות חינוך בבית שמש, תלמוד תורה וישיבה קטנה. חסידיו הקימו בתי כנסיות בערים נוספות, כמו בבני ברק ובצפת. נוהג לעלות עם קהל חסידיו לחג ראש השנה בירושלים, על פי מנהג אביו וזקניו לשהות בירושלים בימי ראש השנה. בשבת פרשת בהעלותך הוא נוהג לשהות עם חסידיו במירון.