* תעודת סידור קידושין לנישואי הרה"צ רבי יחיאל מיכל האגער בנו של האדמו"ר מסאווראן זיע"א, בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי נחומ'טשע טווערסקי מרחמסטריווקא. ירושלים, ג' אלול תרפ"ז [1927]. גם החתן וגם הכלה וכמובן מסדר הקידושין, הינם מהשושלות החסידיות החשובות ביותר.
* מסמך משפטי-הלכתי נדיר ומעניין, שתוכנו יפוי-כח לסילוק פולש מדירה במאה שערים בירושלים. בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי דוד מרחמסטריווקא. ירושלים, כ"א כסלו, תש"ה [1945]. מחמת נדירותו של נוסח המכתב הוא מהווה מקור הלכתי חשוב לכתיבת יפויי-כח הלכתיים בצורה המכסה את כל הפרצות ההלכתיות האפשריות. כידוע, אדמו"רי רחמסטריווקא לצד קדושתם כאדמו"רים היו גם תלמידי חכמים מופלגים.
האדמו"ר רבי מנחם נחום 'רבי נחומטשע' [תר"ג-תרצ"ו], מחשובי האדמו"רים בדורו. בנו וממלא מקומו של הרה"ק רבי יוחנטשע מרחמסטריווקא. נישא לחוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי אברהם דב מחמלניק, ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיטשוב. חתנו היה רבי חיים משה מהורניסטייפול. קירב במיוחד את 'עמך ישראל' והיה קשוב לצרותיהם. כמנהג אדמו"רי רחמסטריווקא התנהג בשפלות ובענווה, לרוב ענוותנותו היה מנהל את ה'טישים' ביחד עם אחיו 'שני מלכים בכתר אחד'. בשנת ה'תרפ"ו עלה לירושלים בה כיהן כאחד מחשובי האדמו"רים, לאחר פטירתו נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.
בנו האדמו"ר רבי דוד [תרל"ב-תשי"א], אף הוא היה מחשובי האדמו"רים בדורו. בנו וממלא מקומו של אביו רבי נחומט'שע. הרה"ק נישא לשפרה, בת רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי מסקווירא. סגנון הנהגתו היה כשל אביו ואף הוא לרוב ענוותנותו היה מנהל את ה'טישים' ביחד עם אחיו, דבר נדיר עד בלתי מצוי בתולדות החסידות. נפטר בירושלים נטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים. הרה"ק רבי דוד מרחמסטריווקא היה אביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא, וסבו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי זצ"ל אביו של האדמו"ר הנוכחי רבי דוד שליט"א.
גדלים שונים, מצב כללי טוב מאוד.