"יתברך ממקור הברכות בחיים טובים ובריאה
נכונה ושפע ברכה והצלחה בפרנסה טובה"
מכתב קודש עמוס בברכות נדירות. נכתב כולו [למעלה מחמישים מילים!] בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של פועל הישועות הנורא האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין – מגדולי אדמו"רי הדורות, והאדמו"ר היחיד שצפה בברור את השואה ברוח הקודש ודיבר על כך מפורשות ברבים. קארלינסקא 13/18 קארלין [ליטא], ללא תאריך.
מרבית מכתביו הנדירים ממילא של הרבי הקדוש הינם בכתיבת ידי הגבאי [ולעיתים אפילו בחתימת הגבאי במקום הרבי]. ייחודיותו וחשיבותו הרבה של המכתב שלפנינו שהוא נכתב כולו בעצם כתב יד קדשו של הרבי הקדוש ובחתימתו. עובדה שמקבלת משנה חשיבות, בעקבות כך שהמכתב מלא בברכות נדירות: לבריאות, לחיים טובים, לשפע, ברכה, הצלחה, פרנסה ועוד – קמיע נדיר בכתי"ק צדיק הדור!
את המכתב ממען הרבי אל ר' אהרן הלוי קלמנאוו, ממונה כולל קרלין בירושלים, והרבי מזכיר בו בחביבות את חסידיו בירושלים אותם הוא מכנה "אהובי אנ"ש" כך שהמכתב הוא מבחינה מסוימת "מכתב כללי" ואף מהבחינה הזו חשיבותו מיוחדת. הרבי הקדוש שמילה מברכותיו מעולם לא שבה ריקם, מכביר בברכות נדירות:
"ואוסיף לברכו שיתברך ממקור הברכות בחיים טובים ובריאה נכונה ושפע ברכה והצלחה בפרנסה טובה וכ"ט [וכל טוב] ידידו ש"ב [שאר בשרו] דוש"ת [דורש שלום תורתו] ומברכו בכ"ט [בכל טוב], אברהם אלימלך בהרה"צ זצ"ל"
מחמת חביבותו של הנמען, ומעומק הכרת הטובה של הרבי אליו, הרבי הקדוש מכביר במיוחד בברכותיו, כבר בראשית הברכות כותב הרבי את המילים "ואוסיף לברכו" המורות על ריבוי, ולא פחות משלוש (!) פעמים כותב הרבי את ראשי התיבות "כל טוב" [פעם אחת בראש המכתב], וזאת מלבד כל הברכות המפורשות והנדירות לבריאות ולפרנסה בשפע.
האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין [תרנ"ב-תש"ג], מגדולי אדמו"רי הדורות. צדיק פלאי, פועל ישועות, קודש הקדשים. כונה "הבעש"ט של דורו". היה בנו של האדמו"ר רבי ישראל 'הינוקא' מקרלין. כיהן כאדמו"ר משנת תרפ"ב [1921] לאחר פטירת אביו בפרנקפורט, והיה לאדמו"ר המפורסם מבין אחיו. נודע כבעל רוח הקודש ובעל מופת ובין חסידיו נמנו אף אדמו"רים לחסידים.
ביקר פעמים אחדות בארץ ישראל. ביקורו האחרון היה בשנת תרצ"ט ערב פרוץ השואה, באותו ביקור הוא הרעיש את ארץ הקודש בתפילות ובבכיות, הוא סיפר ברבים שיש בידו מכתב מהבעש"ט שמתאר בדיוק את ההשמדה הקרובה של הנאצים.
חסידיו ההמומים מהדברים ניסו לעצור בעדו מלשוב לאירופה, הם תכננו לגנוב את הפספורט של הרבי ולשכב מתחת לגלגלי המכונית, אך הרבי סירב לשמוע והזהיר שמי שיעשה איזו שהיא פעולה – יתחרט על כך. הרבי הפליג בספינה האחרונה שיצאה מהארץ, ונהרג בשואה הוא וצאצאיו.
את צעדו תירץ הרבי בדברי חז"ל, שהעוזב את עירו בשעת הסכנה ומציל את עצמו בלבד, הקדוש ברוך הוא שונאו, ובזה אינו חפץ, גם במחיר חייו. טרם עלותו לספינה חילק את חפצי האדמו"רות שלו ואת חפציו האישיים בין חסידיו, יש גרסאות שאפילו את משקפיו מסר להם, באמרו: "כאשר ירדפו אחרינו בהרים, כבר לא נצטרך אותם יותר".
[1] דף נייר. 22×14 ס"מ. בלאנק רשמי של הרבי. למעלה מ-[50] מילים בכתי"ק ובחתימת ידו.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול. כתם זמן בהיר.