כרך 'משנה תורה' להרמב"ם, ח"ג. יעסניץ, תק"א (1741). לפנינו הרמב"ם הלכות תשובה, מתוכו כתב ה'בית אפרים' את יצירתו המונומנטלית 'מטה אפרים' העוסקת בהלכות הימים הנוראים. שהייתה לספר יסוד, ונדפסה וצוטטה אין ספור פעמים על ידי גדולי הפוסקים.
בין דפי הרמב"ם ארבע הגהות בעצם כתב יד קודשו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד. (ההגהה הארוכה קצוצה מעט בשוליים]. והגהות נוספות של הרב יצחק טייטלבוים מבארדיוב. חתום: היט"ב.
רבי אפרים זלמן מרגליות [תקכ"א-תקפ"ח], בעל ה'בית אפרים', 'מטה אפרים' ושאר ספרים. מגדולי האחרונים ומחשובי הפוסקים בדורו. נמנה בין חכמי ה'קלויז' בברודי. כבר בחייו נודע כאחד מגדולי הפוסקים וספריו היו נפוצים, בייחוד ספרו על דיני קריאת התורה 'שערי אפרים' ויצירתו 'מטה אפרים' העוסקת בהלכות הימים הנוראים. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, שלכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. הוא עצמו לא נחשב לחסיד, אך גדולי החסידות העריכוהו, הוא הסמיך את בעל ה'דברי חיים' להוראה, והיה מן המסכימים לספר 'ליקוטי מוהר"ן' יחד עם החוזה מלובלין. בראשית ההסכמה ל'ליקוטי מוהר"ן' הוא מתואר בתארים מופלגים: "הרב הגאון המובהק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, האדם הגדול בענקים, החריף ובקי בכל חדרי תורה רקיע לשחקים, נ"י ע"ה פ"ה כק"ש מו"ה אפרים זלמן מרגליות מבראד זצלה"ה בעהמ"ח שו"ת בית אפרים וס' פרי תבואה ושאר ספרים". בעל ה'חת"ם סופר' אמר עליו בהספדו: "באמת בו נמצא תורה וגדולה במקום אחד ובמקום גדולתו ענוותנותו… והיה ידוע כי היה גדול עולם, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו… ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו".
רכא, קסט דף, חסר דפים אחרונים של המפתחות. 35.5 ס"מ.
הדבקה בצידי השער. מעט נקבי עש בעיקר בדפים ראשונים ואחרונים. באופן כללי מצב טוב-טוב מאוד.