שטר מקנה למקום בבית הכנסת 'אהלי יעקב' לכולל ווארשא, עם חתימותיהם של גדולי רבני ירושלים, תרכ"ג.
בשורה הראשונה של גדולי הרבנים, מנהיגי העדות ובוני היישוב תופס מקום חשוב רבי מאיר אוירבאך, הידוע בירושלים בכינוי: 'הרב מקאליש', שכל חכמי דורו חרדו לגדולתו וקדושתו. הוא עלה מעירו קאליש לירושלים בחודש תמוז שנת תר"ך, ומיד אחרי בואו – בכ"ה באלול – היה לאחד מראשי קברניטי היישוב, ובי"ח שנות חייו בעיר, הגדיל לעשות להרמת קרן העדה האשכנזית, והפרחת היישוב העירוני והחקלאי.
בשיאה של פעילותו בקאליש, קם ונטל עמו את צרור כספו, ועלה לא"י. בבואו ירושלימה עמדו בראש העדה אנשי מעלה, ובראשם הגאון רבי משה יהודה ליב מקוטנא בעל 'תפארת ירושלים', רי"ז סלאנט, ר' ישעיה ברדאקי ורבי שמואל סלאנט. החתימה הראשונה היתה אז של הרב מקוטנא, ואולם באמת היה שקוע כל כולו בארבע אמות של הלכה, ובהיות כבר זקן בימים ההם, לא התערב בהנהגת העיר, ויהי אך מרביץ תורה בביתו לפני בחורים מופלגים, ומשרת הרבנות היתה פנויה למרות זה – או מפני זה – שהיו ביניהם גאונים מופלגים. מצב זה שרר בתוך העדה משך של שלושים שנה, מיום פטירת רבי ישראל משקלוב. ראשי העדה הרגישו ביותר את חסרון של 'רב' לעיר, הן כלפי פנים וכן כלפי חוץ, ובינתיים כל הרבנים המנויים לעיל מאנו לקבל עליהם את המשרה הזאת.
כתביו: השאיר אחריו: שו"ת ענק 'אמרי בינה'. רבי מאיר הרבה לעטר את גיליונות ספרי האחרונים בהם למד בהערות רבות.
בימים ההם, עם נסיעתו של רבי שמואל סלאנט לחו"ל בראשית שנת תרכ"א, ביקש רבי שמואל סלאנט את משרת הראב"ד לרבי מאיר כרבה של העדה האשכנזית ולאב"ד, עד יום שובו ארצה, והלה קיבל את נזר הרבנות. אולם בחזרתו מחו"ל בשלהי תרכ"א, הפציר רבי שמואל סלאנט בר' מאיר שימשיך עם רבנותו, כי די לו בעול ההוראה ושאר צרכי הציבור, ונעתר לו. כאמור, רבי שמואל סלאנט הסכים למינוי בנפש חפצה ומיקד את פעולתו בשדה הרוחני והחינוכי.
ר' מאיר התיישב בקצה הדרומי של רחוב היהודים, בחצר שנשאה את שמו; עברו רק שבועות אחדים מיום עלותו ירושלימה, ומושב הבית-דין שהיה עד אז בחצר ה'חורבה', עבר אל חצרו של 'הרב מקאליש', ובקיץ תרכ"א פעל להקים בית-כנסת בחצרו, ולימים היא נודעה אף בשם 'חצר כולל ווארשא', שכן המוסדות שפעלו בה והמגורים בתוכה השתייכו לכולל זה. נוסף לבית הכנסת הקים בשנת תרכ"ב גם בית מדרש בשם 'אוהל יעקב' ע"ש הנדבן – מחותנו 'ר' יעקב קאפיל יעקובאוויטש', והייתה מזוהה עם דמותו, כמו גם עם 'כולל ווארשא'. על פתח הבית הציבו אבן מזכרת לשמו.
כדי להגדיל את הכנסות להקמת בית הכנסת, הדפיסו דפי 'ספר המקנה', בהם מכרו מקומות לביה"כ. על דף זה, המעיד שמקום הישיבה ב'צד דרום בספסל שלפני השולחן', רכש 'הגביר מו"ה אליהו במ"י דראהזינער מווארשא', חותמים ראשי הכולל: רבי נחום משאדיק [תק"ע-תרכ"ו, מחבר שו"ת אבני קודש], רבי צבי יהודה הכהן אב"ד זאגראווי [נפטר בחודש כסלו תרכ"ו], ר' יוסף בהרה"ג מוהר"א זלל"ה מסוואלק, וראשי הרבנים, שני מייסדי הכולל: רבי משה יהודה ליב זילברברג אב"ד קוטנא, בעל 'זית רענן', בעל 'אמרי בינה' ורבי שמואל סלאנט, עם חותמות הכולל והבית-דין.