שלחן ערוך יורה דעה, עם פירוש באר היטב מאת רבי יהודה אשכנזי. אמשטרדם, בדפוס הירץ רופא. תצ"ז [1737]. לפנינו כנראה העותק השלם היחיד בעולם!
רבי יהודה אשכנזי מטיקטין בעל ה'באר היטב' הביא את חיבורו לדפוס, בשנת תקצ"ז. , בית הדפוס של נפתלי הירץ הלוי רופא באמשטרדם. אך סמוך להדפסה פרצה שריפה גדולה בבית הדפוס, השריפה כלתה אלפי ספרים. וביניהם גם את רוב המהדורה של 'שלחן ערוך יורה דעה עם באר היטב' שלפנינו. עותקים בודדים בלבד מהספר הזה שרדו את השריפה. ואכן במהדורה הבאה של הספר שהדפיס נפתלי הירץ רופא, בשנת תק"ו, נכתב: "כבר ידוע לכל בני ישראל השריפה אשר שרף ה' זה איזה שנים, ונשרפו ספרים חדשים גם ישנים, ובתוכם הספר יורה דעה עם באר היטב, ולא נשאר עוד בה עשיריה אשר לא לביעו"ר היה". גם בהסכמות למהדורה השניה (והנפוצה יותר), נזכר עניין השריפה. אגב, השריפה הגדולה מוזכרת גם בעוד ספרים מהתקופה. למשל, בספר התשב"ץ שנדפס בשנת תצ"ט, כתב המדפיס על השריפה שכילתה את בית הדפוס הספרים ומכשירי הדפוס, ושכפסע היה בינו לבין המות.
במהדורה הראשונה שלפנינו בלבד, נדפסה הקדמת המחבר. הקדמה זו לא נדפסה באף אחת מהמהדורות הבאות. לאחר ההקדמה כתב המחבר רשימת ספרים מהם הוא ליקט לתוך חיבורו. גם רשימה זו לא נדפסה יותר. למהדורה זו ניתנו שלש הסכמות: מרבי אלעזר רוקח מאמשטרדם, מרבי דוד ישראל עטיאס ורבי יצחק בן דנא די בריטו, ומרבי יחזקאל קצנילבויגן מאה"ו.
על הספר ונדירותו, ראה הרב יחיאל דב ולר, זכור לאברהם, תשס"ה, עמ' סג-סט. ישורון, יט, תשס"ז עמ' תתלה-תתלט: הרב יחיאל דב ולר, שעסק הרבה במהדורות באר היטב לשלחן ערוך, כותב שהוא לא מצא את המהדורה הראשונה (שלפנינו) בספריות הציבוריות בארץ, והיה לפניו עותק מספריה פרטית, אולם רק עד דף קע (אמצע הלכות רבית) והשאר חסר. כמו כן הספר נרשם במפעל הביבליוגרפי על פי עותק מאוסף פרטי, שבו היו רק הדפים הראשונים. למיטב ידיעתנו הספר אינו נמצא כלל בספריות ציבוריות בעולם. מחמת נדירותו של הספר גם בספרי ביבליוגרפיה טעו בשנת ההדפסה, וכתבו שנת תצ"ו (ולא תצ"ז) כך בבית עקד ספרים ובאוצר הספרים לבן יעקב.
לפנינו הספר בשלמותו, עד דף שנז עם הקולופון. מצורף חומר.
[3] תצז דף, 17 ס"מ.
מצב טוב מאוד: חתימות מתקופת ההדפסה. מעט כתמי זמן. נקבי עש בודדים. חיתוך דפים אדום. כריכת עור עתיקה.