אגרת נדירה בין שני חכמי הדור: מכתב לא ידוע מאת הגאון האדיר רבי יהודה אריה ממודינא, ראש רבני ונציה ומגדולי רבני איטליה. המכתב נשלח לארם צובה, אל הרב "המוסמך" רבי אברהם לאניאדו, בנו של הגאון האדיר רבי שמואל לאניאדו בעל ה'כלי יקר', 'כלי פז' ועוד, ומאבותיה של שושלת מפוארת עד עצם היום הזה. כתיבת סופר בסגנון מזרחי, בחתימת יד קדשו של רבי יהודה אריה ממודינא. ונציה, שצ"- [-163]. למיטב ידיעתנו זו הפעם הראשונה בה מוצע למכירה פומבית מכתב מאת הגאון המופלא רבי יהודה אריה ממודינא!
המכתב שלפנינו עוסק במקרה מעניין החושף טפח ממציאות חייהם של הרבנים והסוחרים, ומעשה שהיה כך היה:
האחים רבי יצחק ורבי יעקב עטיאש היו חייבים סכום כסף לר' יעקב פראנקו. בסמיכות הזמן נסע רבי יעקב אדארקון מונציה לארם צובה, והעביר סכום כסף אל הגביר רבי רפאל ן' יקר. הנושה – רבי יעקב פראנקו, משוכנע שהכסף הנ"ל הגיע מבעל החוב רבי יעקב עטיאש, אשר שלח אותו בעילום שמו על מנת שהממון לא ישועבד לנושה. כעת יש צורך לברר אצל השליח והגביר המקבל, האם הכסף שהעביר לגביר הגיע מהאחים עטיאש, ועל כן הוא משועבד לפרעון החוב, או שמא זהו ממון שלו ואין לו שום קשר לחוב בין הרבנים עטיאש ופראנקו.
במכתב מבקש הריא"מ מהנמען, שיטיל את כובד השפעתו לברר הענין, ואף יגזור חרם על הנוגעים בדבר שישיבו את האמת לאמיתה – מהו מקורו של הכסף הנ"ל. בסיום המכתב מופיעה חתימת ידו של רבי יהודה אריה (חסרה בסופה): "נעצב וצעיר, יהודה ארי[ה ממודינא]" .
זוהי תגלית היסטורית חשובה – מכתבים מאת רבי יהודה אריה נדירים מאוד ובעלי ערך תורני ומחקרי רב. מכתב זה שלפנינו אינו ידוע כלל ולא נדפס מעולם. זוהי גם חשיפה של קשר אישי לא ידוע בין אחד מגדולי רבני איטליה לבין אחד מגדולי חכמי ארצות המזרח.
השולח – דמות פלאית ויחידה במינה – הגאון האדיר רבי יהודה אריה ממודינא [של"א-ת"ח] – רב ודיין, פייטן ומחבר תפילות, דרשן ופולמוסן בעל דעות ייחודיות. למד אצל רבי שמואל ארקיוולטי מח"ס "ערוגת הבושם", אשר ראה בו כאחד מממשיכי דרכו. כבר מצעירותו נתבלט כנבון וגאון, בעל ידע נרחב במקצועות רבים. בגיל 23 (!) נתמנה לדיין ודרשן בונציה, אחת הערים המשפיעות ביותר באירופה באותה העת (על אף שהתגוררו בה כמה אלפי יהודים בלבד). דרשותיו היו לשם דבר, ואף אצילים נוכריים היו מגיעים לגטו על מנת להתבשם מדרשותיו. לאחר זמן נתמנה לראש הישיבה הכללית בעיר. במשך עשרות בשנים הנהיג את יהודי קהילת ונציה ביד רמה ודאג לכל צרכיהם, לצידם של גאוני הדור רבי שמחה לוצאטו, רבי נחמיה סארוואל ועוד.
בגאונותו ובידענותו הפנומנלית חיבר ספרים רבים בתחומים שונים – ספרי תפילה ופיוטים, שו"ת, דרשות, מפתח לעין יעקב, קיצור פירוש 'זבח פסח' על הגדה של פסח (קיצור נדפס לאחר מכן פעמים רבות) מילון תנ"ך עברי-איטלקי, ספרי פולמוס כנגד הקבלה בכלל וספר הזהר בפרט, כנגד הקראים, הנוצרים, כנגד ה"שחוק" – הוא משחק ההימור והמזל (בו נכשל וממנו סבל הריא"מ עד סוף ימיו), ספר מנהגים (באיטלקית) ועוד. מלבד אלו הגיה ספרים רבים, וזכה ליחס חיובי מהצנזור. בספרים רבים שנדפסו בונציה באותה העת הופיעו שירים שונים בשבחם מאת הריא"מ.
הריא"מ סבל כל ימיו מצרות שונות ומשונות. כלתו המיועדת הראשונה נפטרה ממחלה זמן קצר קודם החתונה. בן ובת נפטרו זמן קצר לאחר לידתם. בן אחד מת ממחלה בעקבות עיסוקו בכימיה, בן אחד נרצח על ידי פושעים, בן אחד פוחז נסע מחוץ למדינה, חתן אחד נפטר בצעירותו. כפי שכתב הריא"מ עצמו בביוגרפיה שכתב, הוא נכשל רבות במחקי ההימור, והפסיד בהם את כל כספו, והדרדר לעוני מחפיר עד פת לחם ממש, למרות מעמדו התורני החשוב. עד סוף ימיו נהג לחתום "נעצב וצעיר", כפי שנכתב במכתב שלפנינו.
מתוקף תפקידו הוצרך הריא"מ לדאוג לאינטרסים של בני הקהילה, כולל אלו שאינם תורניים במובהק. ידועים מספר מכתבים ששלח רבי יהודה אריה ממודינא (אל המהר"ל מפראג, ראשי קהילת קראקא, קהילת אנקונה ועוד) בבקשה לטפל בגביית חובות וכיוצ"ב , אצל סוחרים שנטו לגבולם.
הנמען – הרב המוסמך רבי אברהם לאנייאדו ב"ר שמואל בעל הכלים . שימש כרב העיר ארם צובה מעת פטירת אביו ועד לפטירתו בשנת ת"ה. זכה להתעטר בתואר החשוב והנדיר – "הרב המוסמך", לצידם של יחידי סגולה וקדושי עליון. נהג את משרתו בתקיפות רבה וללא משוא פנים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, והוא נחשב לעשיר מופלג. לאחר פטירתו שימש כרב העיר על מקומו בנו – רבי שלמה "הזקן". בן נוסף – רבי לוי, שימש כרב העיר נא-אמון. רבי לוי הנ"ל ובן נוסף – רבי יצחק, הם אשר הדפיסו את הספר 'כלי פז' (ויניציאה תי"ז) לסבם רבי שמואל בעל הכלים. צאצאיו רבים מאוד, ומהם תלמידי חכמים מופלגים, מורי הוראה, פרנסים ומנהיגים במשך מאות שנים. ראו אודותיו בהרחבה: ליקוטי המליץ (ירושלים תשס"ה), עמ' 37-38.
כמעט ולא שרדו ממנו ידיעות ישירות, לא בצורת תשובות ולא בצורת חיבורים, וכמעט אף ידיעה חיצונית מתשובותיהם של חכמים אחרים. ידועה ממנו תשובה בודדת בשו"ת מהריט"ץ החדשות, חלק א' סי' ס"א. לפנינו דוקומנט מקורי (אשר מן הסתם אף אחזו בידיו הקדושות ממש), המעיד על כוחו הרב – יכולתו להטיל חרם על גבירים בעלי השפעה.
[1] דף נייר, כתוב מצידו האחד. 19X15 ס"מ בקירוב.
מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים, נקבי עש, חריכות דיו רבות. המכתב עבר שיקום מקצועי.