כרך עבה בפורמט גדול, המכיל כ-[260] עמודים בכתב ידו של הגאון הנודע רבי שמעון ברוך אוחיון, ראש הישיבה בקזבלנקה ולאחמ"כ אב"ד יפו במשך עשרות שנים. כתיבה אוטוגרפית אופיינית, חתומה עשרות פעמים! לעיתים בשמו המלא של המחבר, ולעיתים בראשי תיבות "המחבר / הצעיר שב"א ס"ט". [קזבלנקה, נכתב בין השנים תרצ"ז-תש"ח]. חיבור זה לא עלה על מכבש הדפוס מעודו, ולא זכה לראות אור עולם!
חלקו הראשון של כתב היד מכיל תשעה דרושים, המכונים בשם 'זהב שב"א'. חיבור זה מוזכר בהקדמת המחבר לספרו האחר 'הליכות שב"א' (נדפס תשל"ב), שם כותב כי הוא מקווה להוציאו לאור.
חלקו השני של כתב מכיל הערות רבות להלכה על שו"ע אורח חיים, חידושים על תורה והערות שונות. בסוף הכרך מופיע פיוט נאה שייסד רשב"א.
בכתב היד מופיעים בין היתר:
דרשה לכבוד הכנסת ספר תורה שנדב ר' נסים אזאגורי לע"נ אחיו ר' יוסף, בשנת תרצ"ט.
דרשה לרגל שמחת בר המצוה של תלמידו ר' יעקב אליהו ב"ר בנימין הכהן בנו של המשמ"ח – רבי משה מאיר חי אליקים אב"ד קזבלנקה.
הספד על "חכם שהלך לארצות החיים, שנת הרוממו"ת [תרצ"ז]…"
דרשה ליום הזכרון של רבי חיים פינטו, בשנת הצ"ח.
דרשה לכבוד יום חינוכו לתפילין של התלמיד בכור ן' דוד דאנינו, שנת שא"ת.
פלפול שנלמד עם התלמידים בשמונת ימי המילה להולדת בנו מסעוד, בשנת בשב"ת.
כמו כן מוזכרים מספר פעמים הרב המשמ"ח, רבי כליפה ועקנין, רבי רפאל עבו ועוד.
בדף מג/1 חתימת בנו "יהודה בן הריב"ש אוחיון הי"ו".
בכמה מקומות מתבטא רשב"א בגילויי ענווה מופלגים: "הנני מוכן לגלות אזני הנוטים לשמע נאום הפטפטן, קטן מבני יקטן…" "ואני בריה קלה אמרתי…" "והנני פושט וקורא להמתיק דברי אלה מהרמב"ם ז"ל, עם כי בערכי אני מכיר ומרגיש שאינני בסוג זה להשיג ההרים הרמים, עליונים כמלאכים…" ומאידך, במקום שראה מנהג הנוגד את ההלכה, כותב רשב"א בתקיפות רבה: "ראיתי רבים וכן שלמים… לוקחים מעט מהעשב הנקרא ט"ה… ומברכים עליו עשבי בשמים. ואנכי הרואה שזו ברכה לבטלה, ולא יצאו ידי חובתם…"
לכתב היד מצורף כתב הסכמה מקורי, בחתימת גדולי רבני מרוקו: הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו, רבי יוסף משאש, ורבי ברוך אברהם טולידאנו. מכנאס, [תש"ג].
הגאון רבי שמעון ברוך אוחיון [תרס"ו–תש"נ], היה ראש ישיבת "כתר-תורה", ראש השוחטים והבודקים בעיר קזבלנקה שבמרוקו, ורבה של יפו. מחבר הספר "הליכות-שב"א". באותה התקופה נוסדה ישיבה בשם "עץ-חיים" באסואירה עיר מולדתו, ואביו העביר אותו אליה. בישיבה זו למד בישיבת "עץ-חיים" באסואירה עיר מולדתו, אצל רבי דוד אבן עטר כשלוש שנים (ה'תרפ"א – ה'תרפ"ד).
בשנת ה'תרפ"ה ביקר בישיבה באספי רבי אברהם אביטבול. הרושם שהותיר עליו רבי אברהם גרם לרבי שמעון לעזוב את משרתו באספי ולנסוע עם רבי אברהם על מנת ללמוד בישיבתו במרקש. יחד עם רבי אברהם, שבו הוא ראה את רבו המובהק. בשנת ה'תרצ"ז מונה לראש ישיבת "כתר-תורה" בקזבלנקה, אותה ייסד והנהיג רבי משה מאיר חי אליקים. לאחר שרבי שמעון אביקציץ שכיהן אז כראש הישיבה מונה לדיין, והרב אוחיון מילא את מקומו בראשות הישיבה.
חיבוריו: ספר "הליכות-שב"א" – שלושה כרכים ובהן שו"ת, (בתל אביב, ה'תשל"ב). ו"זהב שבא" שלפנינו שעדיין בכתובים.
[260] עמודים כתובים. 29.5 ס"מ. החיבור לא נדפס מעולם.
מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמים. חריכות דיו בדף אחד. קרע (ללא חסרון) בדף אחר. נקבי עש במספר דפים. כריכה פשוטה שמורה.