"תורה חדשה מאתי תצא"!!!
כתב יד חסידי-קבלי, העוסק ב'מעשה בראשית'. כתב היד מתפרש על פני [24] עמודים, כתובים בכתיבה אוטוגראפית עם הגהות ותיקונים, ועם זאת בבהירות רבה, כמוכן להדפסה, כולל שם הספר. כתב היד הינו בשלמות גמורה מתחילתו ועד סופו, כולל שער חלקי מצויר בראש העמוד הראשון. [שלהי שנות ה'ת"ק].
שם הספר אותו נוקב המחבר בראשו הוא: "זה ספר תולדות אדם", על פי הפסוק המופיע בחומש בראשית ומאמר הזוהר שבפסוק זה טמונים וגנוזים כל קורותיו של כל אחד מבני האדם, מ יום לידתו ועד לפטירתו מן העולם. ע"פ המושג הקבלי שיסודו בספר יצירה ומובא בספרי החסידות – "עולם, שנה, נפש". המחבר מפרש את פסוקי הבריאה שבפשטותם נכתבו אודות בריאת השמים והארץ, והוא משליך מהם על בריאת ותהלוכות האדם. הביאור הרחב מושתת על ג' הקדמות על פי יסודות חכמת הקבלה.
במהלך בדיקת כתב היד, הופתענו לגלות שכמה קטעים מההקדמה הראשונה בדרוש, נמצאים כלשונם ממש, או מעט בסגנון שונה בספר הקדוש ערבי נחל פרשת חוקת (דרוש ג', מהדורת אייכן, עמ' תשצ"ג; ראה צילום). זאת ועוד, גם סגנון הדרוש, בו מציב המחבר כמה קושיות ומתרצם על פי כמה 'הקדמות' ובלשונו "ולהבין פסוק זה נקדים שלשה הקדמות", הוא סגנון מובהק ונפוץ בספר ערבי נחל. וכן כמה מטבעות לשון המופיעות בכתב היד, נפוצות מאוד בספרי בעל ערבי נחל, לדוגמא: הדרוש נפתח במילים "ויש לדקדק אומרו" – נוסח זה מופיע פעמים רבות בספר ערבי נחל, וכן צמד המלים "והנה ידוע" המופיעים כמה פעמים בכתב היד, שגורים בפי הערבי נחל בספרו. כן גם השימוש בספר שערי אורה בדרוש זה, הוא גם שכיח בערבי נחל.
כידוע הערבי נחל עלה לארץ ישראל בשנת תקס"ח, אולם את ספריו נהג לשלוח להדפסה בחוץ לארץ והם נדפסו בחו"ל לאחר תקס"ח. ואכן בראש הספרים מופיעות הקדמות מאת גדולי צדיקי חוץ לארץ, כמו ה'אוהב ישראל' מאפטא והרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב. ייתכן שגם כתב היד שלפנינו נשלח על יד הערבי נחל להדפסה בחו"ל אלא שנטרפה השעה והוא לא זכה לעלות על מזבח הדפוס, עד שבחסדי שמים נגלה שוב בדור האחרון. וייתכן שהערבי נחל לא הדפיסו בכוונת מכוון, לאור דברי המשנה במסכת חגיגה (ב, א): "אֵין דּוֹרְשִׁין… בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם, וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד".
בקרב המומחים חלוקות הדעות לגבי צורת כתב ידו המדויקת של בעל הערבי נחל, האם ספריו נכתבו בידי קדשו או בידי סופרו. בית המכירות אינו מכריע בסוגיה זו והנתונים מוצגים כפי שהם. נמכר כמו שהוא.
[24] עמ', 22X17 ס"מ. שולים רחבים.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. סימני משמוש, בשוליים הרחוקים. כריכה מהודרת.
……………………………………….. …………………..
האדמו"ר הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ [תקט"ו-תקע"ד], מחשובי אדמו"רי הדורות. נודע בספרו ההלכתי 'לבושי שרד' ובמקהלות החסידים נהוג לכנותו על שם ספר החסידות שחיבר: 'הערבי נחל'.
רבותיו: מרבותיו היו הרה"ק רבי משולם פייביש מזאבריז אשר רבינו מביאו בהגהותיו לשו"ע (או"ח סימן קס"ח) ובספרו לבושי שרד (חלק חידושי דינים ליו"ד אות צ"ד). בעל שם הגדולים החדש מביא בערכו שהיה תלמידו של הרה"ק רבי זאב וואלף מטשארניאוסטרא. יש אומרים שהיה גם מתלמידיו של הרה"ק רבי עוזיאל מרוטשוואל בעל תפארת עוזיאל. כמו כן היה חברם של רבים מגדולי החסידות בדורו ביניהם: רבי יעקב שמשון משיפיטובקה, רבי ברוך ממז'יבוז', רבי אברהם יהושע השל מאפטא.
ספריו: לבושי שרד על שולחן ערוך יורה דעה (מוהילב תקע"ב) ועל שו"ע אורח חיים (מוהילב תקע"ח), ערבי נחל על התורה (סדילקוב תקצ"ה), נאות דשא (למברג תרכ"א) כ"ד הקמח (פרמישלא תרנ"ט) ועוד.
בארץ ישראל: בשנת תקס"ח, עלה רבינו לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, בה נפטר. קברו במערת הצדיקים בצפת, לצדו של ה'בת עין' והרה"ק רבי אריה ליב מוואלטשיסק, הפך לתל תלפיות, וידוע בעיקר כסגולה בדוקה בכדי להיוושע בזיווג.
התבטאויות גדולי הדור אודותיו:
הגה"ק מבארדיטשוב כותב אודותיו "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים וצלל במים אדירים לירד לעומקה של הלכה ע"כ אמרתי כל מן דין סמוכי לנא". הרה"ק רבי אריה ליב מוואלטשיסק זצוקללה"ה, שהיה מוקיר ומחבב את רבינו מאד ואף נקבר אתו יחד באותה מערה, כותב בהסכמתו: "כבוד ידיד ה' ואהבת נפשי חי רוחי אשר אוותה נפשו לשכון כבוד בארצנו והוא מאנשי שלומינו מעומק האהבה מאז הכרתיו בכל מיני כינויי חיבה חיבבתיו". הרה"ק מאפטא בעל אוהב ישראל כותב: "מי האיר ממזרח צדק נודע בשער בת רבים בישראל גדול שמו כשמן תורק מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק עילת תהילת גולת כותרת ה"ה כבוד הרב הגאון המובהק בקי בחדרי תורה נ"י פטיש הימיני עמוד החזק המשובח והמפואר כבוד קדושת שמו מה"ו דוד שלמה נ"י שהיה אב"ד דק"ק סאראקא ועתה זכה לישב על התורה ועל העבודה באה"ק תובב"א ואמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על אודותיו ועל חכמתו אשר נתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורוחב לב נכון בים התלמוד ופוסקים ומחדדין שמעתתיה טפי חידודי' קודם לליבונה ללבן ולברר שמעתתא אליבא דהילכתא ומה נכבד היה בהגלות נגלות לעיני ומצאתי ראיתי את שאהבה נפשי פה להשתעשע עמו באהבים ואילת חן כן אך דודי מני נסע ואינו דומה שמיעה לראיה איברא אי לא חזינא ארי' חזינא מרבעתיה דידיה ה"ה מכתבי פיתוחי קודש כו' ".
מסופר כי גאון אחד הגיע לפני האוהב ישראל מאפטא וביקש ממנו הסכמה לספר עם השגות רבות על הלבושי שרד. ענה לו האוהב ישראל, "אתם עשיתם השגות אל הרב מסאראקע?! – אני מעיד עליו שהי לו גילוי אלי'! לאזט גימאך דעם אלטין מיט זיינע גרייזען [בתרגום חופשי: עזוב את הזקן בשקט עם הטעויות שלו].