"דרכי לחתום בהר"ב, וכאן נחסר בהר"ב"!
מכתב ארוך ונכבד, המשתרע על פני שני עמודי גיליון נייר [כ-450 מילים] בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם וינברג (הראשון) מיסד חסידות סלונים, הנודע כבעל יסוד העבודה. [סלונים, שנות ה'תר"מ, המאה ה-19].
המכתב ממוען ועוסק בחסידי סלונים בעיר הקודש טבריה, ביניהם מופיעים שמות כמו תלמיד היסוד העבודה רבי הירש מיכל שפירא – "הרצ"מ" ועוד. מעיון מקופיא במכתב, ניתן להבין שהרבי עוסק בו בפרשיה עלומה בענייני טבריה. כתב היד לא נבדק לעומקו כראוי לחשיבותו – מכתב כה ארוך של בעל היסוד העבודה, המתגלה לראשונה לאור העולם כמאה וחמישים שנים לאחר כתיבתו, ונותן לנו אפשרות אחרונה לקרוא דיבורים חדשים מהיסוד העבודה זיע"א.
מעניין לציין, שהרבי כותב בין הדברים במכתב: "דרכי לחתום בהר"ב, וכאן נחסר בהר"ב", ככל הנראה היסוד העבודה מנסה להוכיח שמכתב מסוים שפורסם בשמו זויף וההוכחה היא ששם לא חתום שמו עם הסיומת "בהרב". המעניין הוא שגם בחתימת המכתב שלפנינו חותם הרבי בשמו הפרטי בלבד "אברהם" ובלא הסיומת "בהרב"… וצ"ע.
רבי אברהם וינברג, האדמו"ר הראשון מסלונים, בעל ה"יסוד העבודה" [תקס"ד-תרמ"ד], מייסד חסידות סלונים. מקובל אלוקי, גאון וקדוש. תלמיד האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. ספריו המפורסמים הם "חסד לאברהם", "יסוד העבודה", "באר אברהם" על המכילתא ועל התורה, ועוד.
כרבותיו גם היסוד העבודה ייחס חשיבות למצוות יישוב ארץ ישראל ועמד בנשיאות כולל רייסין. בצעד נדיר שלח בשנים תר"ל-תרל"ד שלושה מנכדיו לעלות לארץ ישראל בעודם כבני 13 שנים. באומרו, כי "תבוא תקופה של הסתר נורא… וברצונו שתתקיים פינה של חבורתנו בא"י כדי שיהיה סביב מי להתלכד". חסידיו מייחסים לצעד זה רוח הקודש, כיוון שבכך הבטיח את המשך מורשתו, לאחר שרוב החסידים נהרגו בשואה, ומחבורה זו שהתקיימה בא"י שוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. אחד מנכדיו אותם שלח לארץ היה הרב נח וינברג, אביו של האדמו"ר מסלונים, רבי אברהם וינברג (השלישי), חותנו של האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, אביו של האדמו"ר שליט"א מסלונים.
[1] גיליון נייר מחולק ל-[2] דף. 13X15 ס"מ כל דף. [כ-450 מילים בכתי"ק ובחתימת היסוד העבודה].
מצב טוב. הכתב דהוי מעט. המכתב שוקם אמנותית. עם פגיעה במילים בודדות.