מכתב בעל תוכן היסטורי שקשה להפריז בחשיבותו. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי חיים אריה הלוי איש הורוויץ אב"ד קראקא (על מקום רבי שמעון סופר בן החת"ס) ובעל שו"ת חיי אריה. נכתב מתוקף תפקידו כנשיא 'הקונגרס הרבני הראשון' שהתקיים בקראקא בשנת תרס"ג, שעורר בשעתו פולמוס רב ובו דנו בין היתר ב'חידוש הסנהדרין'. קראקא, תרס"ג [1903].
המכתב נשלח אל הגאון רבי יהושע פאלק (וואלפסון) אב"ד פאלטישען, והוא עוסק באסיפת הרבנים המפורסמת שהתכנסה בקראקא בשנת תרס"ג, שהייתה מאסיפות הרבנים הידועות ביותר בהיסטוריה היהודית, בה דנו בין היתר בחידוש הסנהדרין. ועידה היסטורית זו התפרסמה גם בעקבות 'שבועת הרבנים' – רבנים מכל רחבי אירופה [ששמותיהם נקובים במכתב שלפנינו] התכנסו בבית הכנסת הישן בקראקא לפני ארון הקודש והצהירו לפני כל יושבי תבל שכל האשמה מצד הכנסיה הנוצרית בדבר עלילת הדם, בדויה ובשקר יסודה. בעמוד הראשון במכתב רשם אב"ד קראקא מבוא קצר ופרטים אודות הקונגרס המפורסם, בין היתר הוא מזכיר את "הפרטי כל הנדפס" [שפרסם אב"ד פולטבה אודות הוועידה]; ועניינים אישיים נוספים [היתר מאה רבנים עבור בנו]. בשלושת העמודים הנותרים מופיעה רשימה שמית-היסטורית של חמישים הרבנים שהשתתפו באותה אסיפת רבנים מפורסמת.
הגאון רבי חיים אריה הלוי הורוויץ אב"ד קראקא [תרי"א-תרס"א], מהרבנים הגאונים והמפורסמים באירופה המרכזית וחוצה לה. משנת תרמ"א כיהן כאב"ד זאלקווא ויצא שמו כאחד הגדולים, ולאחר מכן נבחר לאב"ד קראקא – הקהילה הכי חשובה ועתיקה בגליציה.
בן הגאון רבי שאול הלוי הורוויץ אב"ד טיסמניץ, וחוליה בשרשרת של ארבע מאות שנות רבנות. התחנך אצל זקנו הגאון רבי משולם ישכר הלוי הורוויץ אב"ד סטניסלב ובעל 'בר ליואי'. היה גדול בתורה ובקי בש"ס ופוסקים ובמוחו אצר תוכנם של מאות ספרים. ספרו המחודש 'תקון עירובין' השפיע על הרבה קהילות בתבל, לסדר עירובין על פי ספרו. רוב גאוני דורו פנו אליו בשאלות חמורות. פעמיים התראה עם הקיסר פרנץ יוזף ופעל גדולות לטובת היהודים.
עם פטירתו הקיף האבל את כל יהודי העיר קראקא. בשעת הלווייתו היו כל החנויות סגורות ואפילו התיאטרון העירוני שבת באותו יום. בהלוויה השתתפו שתי רבבות אנשים. עיריית קראקא החליטה להדליק את פנסי הרחובות בשעת ההלוויה, אך דייני הקהילה התנגדו לכך מחשש של "ובחוקותיהם לא תלכו". מחיבוריו: שו"ת חיי אריה, תקון ערובין, קול נהי. [ראה מאורי גאליציה ח"ב עמ' 202-208; קובץ תורני המאור, שנה ב' חוברת ג'].
'הקונגרס הרבני הראשון' נערך בקראקא בשנת תרס"ג. לכינוס העולמי נבחרו שני נשיאים, כותב המכתב הגאון רבי חיים אריה הלוי איש הורוויץ אב"ד קראקא, והגאון רבי אליהו חזן החכם באשי של אלכסנדריה [ראה צילום מס' 3 'הישיבה השניה']. מטרת הכינוס הייתה חידוש הסנהדרין ופתרון בעיות יהודיות כלל עולמיות. וכה מתאר זאת ההיסטוריון יהושע מונדשיין בספרו הצופה לדורו (עמ' 47) "[המשימה] הוטלה על רבה של קראקא הרה"ג ר' חיים אריה הלוי איש הורביץ שהחליט לגשת מיד לביצוע משימה זו שהיתה קדושה בעיניו והוא תלה בה תקוות גדולות לעתיד הרבנות והעם". הקונגרס התפרש על פני ארבעה ימים מט"ו עד י"ט באב תרס"ג [המכתב שלפנינו נכתב בא' אלול, עשרה ימים לאחר סיום האסיפה]. הגאון רבי אליהו עקיבא רבינוביץ' אב"ד פולטבה, הדפיס חוברת מיוחדת המסכמת את הועידה, החוברת נושאת את הכותרת 'פרטי כל המשא ומתן של קונגרס הרבני הראשון שהיה בעיר קראקא' [ראה צילום מס 1 'שער החוברת'], אב"ד קראקא מזכיר את החוברת במכתבו שלפנינו.
האסיפה נפתחה כאשר כותב המכתב הגאון רבי חיים אריה הלוי איש הורוויץ אב"ד קראקא משביע בדמעות את רבני העולם בשבועה הדוחה את העלילה בדבר הצורך בדם גויים לצורכי הדת [ראה צילום מס' 4 'השבועה']. בקובץ 'סיני' [גיליון נב, עמ' 75] מתואר המעמד: "אסיפת הרבנים בקראקא לפי יוזמת הרב אהרן מנדל הכהן מקהיר מצרים בתרס"ג לשם תיקון תקנות שונות בעניין סמיכת הרבנים וגם בענייני אישות. האסיפה התקיימה ביום א ט"ז במנחם אב תרס"ג. [לאסיפה] באו כחמישים רבנים. ראשי המשתתפים היו הרב חיים ליבוש הורביץ רבה של קראקא והרב אליהו חזן החכם הראשי מאלכסנדריא. האסיפה התחילה בגילוי דעת בשבועה כי עלילת דם היא עלילת שקר וכזב, ונורא היה המחזה, מספרים עדי ראיה, כשפרצו הרבנים בבכי בשעת השבועה. נוסח השבועה תורגם ללאטינית צחה על קלף והונח למשמרת בארכיון של כי"ח בפאריז".
להתאגדות תקדימית והיסטורית זו, המבשרת את תחייתה של האומה היהודית, קמו מתנגדים רבים. בספרו "תעלומות לב" מביא רבי אליהו חזן את ביקורתם החריפה כנגד התהליכים והתכנים אשר נדונו בכנס. מאות רבנים הוזמנו לכנס אך ברגע האחרון החליט אב"ד קראקא לבטל את הכנס, בעקבות לחץ המתנגדים, ומברקים נשלחו למוזמנים. אולם כחמישים רבנים, אשר הקדימו להגיע, התכנסו ודנו בבעיות השעה הקשות וגיבשו עמדות משותפות בהתייחסות אליהן. בסופו של דבר האסיפה נחלה הצלחה גדולה והיא מתוארת בעשרות מספרי התקופה וכתבי העת. במכתבו ההיסטורי שלפנינו מפרט אב"ד קראקא רשימה שמית מפורטת של כל הרבנים שהשתתפו בקונגרס. [ראה: ש' הכהן שפירא, 'אספת הרבנים בקראקא', דראהאביטש, תרס"ג ; אליהו עקיבא ראבינוויץ, 'פרטי כל המשא והמתן של קונגרס הרבני הראשון', קרקוב, תרס"ג ; 'מקיץ נרדמים' לר' מנחם מנדל חיים לנדא, פיעטרקוב, תרס"ד ].
[4] עמודים כתובים. 14X23 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. סימני תלישה בשול הימני. סימני קיפול. קרעים בקיפולים, ללא חסרון.