תשובה הלכתית חשובה, ארוכה ונאה, בעניין כתיבת סת"ם. נכתבה כולה [כ-250 מילה] בכתב יד קדשו ובחתימתו של מרן פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר. זכרון מאיר, בני-ברק, תשל"ט [1979]. השואל הוא הגאון רבי צבי בהר"מ גריינמן. נדפס [ללא שם השואל] בשו"ת שבט הלוי חלק רביעי, סימן קל"ט.
לפנינו תשובה הלכתית מושלמת, בעצם כתי"ק של פוסק הדור [כולל קיצור השאלה בכתי"ק]. בנושא סבוך במיוחד, בעניין צורת כתיבת האות א' בספר תורה. כלשון קדשו של הגר"ש הלוי וואזנר בתוך הדברים: "וכבר מסתבכים בעניין זה כמה גדולים".
כידוע שכתבי יד קדשם של גדולי הדורות משמשים כקמיעות בדוקים ומנוסים. המפורסמים שבהם הם כתבי יד קדשו של מרנא החת"ס. כן ידוע על כתב יד קדשו של הגרעק"א שמסרו כקמיע ומצאו שכתוב בו "בזכות החידוש שחידשתי בתוס' בסוכה בעניין ענני הכבוד, שיהיה לו רפואה", והדברים עתיקים.
לפנינו כתב יד קדשו של פוסק הדור, שנודע בכל העולם במופתיו הגלויים בכח התורה, המחדש חידושים עמוקים בהלכות ספר תורה, [ומזכיר בין הדברים חידוש בשם הגה"ק רבי נתן אדלער רבו של החת"ס]. קשה להתעלם גם מהתאריך הסגולי אותו מציין הרב וואזנר בראש המכתב "ג' בשלח" – היום המסוגל ע"פ הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זי"ע לומר בו את פרשת המן כסגולה גדולה לפרנסה טובה ובשפע.
הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר [תרע"ג – תשע"ה], נולד בוינה, והיה תלמידו המובהק של רבי מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. בשנת תרצ"ט עלה הרב וואזנר לארץ ישראל והתפרסם בה עד מהרה כאחד מתלמידי החכמים החשובים. בשנת תש"ז מונה ביוזמתו של מרן ה'חזון איש' לרב ואב"ד זכרון מאיר בבני ברק – משרה בה כיהן עד סוף ימיו. בנוסף לכך כיהן הרב וואזנר כראש ישיבת חכמי לובלין. הרב וואזנר נחשב מגדולי הפוסקים בדור האחרון והיה לסמכות ההלכתית המקובלת על כל החוגים, עד שזכה לכינוי 'פוסק הדור'. בצלו הסתופפו אלפי חסידים והוא נודע כבעל מופת וכפועל ישועות בכוח התורה. חיבר את סדרת הספרים שו"ת שבט הלוי ושאר ספרים.
[1] דף, נייר מכתבים. כ 14X22 ס"מ.
מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בשוליים.