קובצי תורה מציון, הקובץ התורני המרכזי שנדפס בירושלים, ובו חידושי תורה בהלכה ובאגדה. הקבצים יצאו לאור במשך עשר שנים [תרמ"ז-תרס"ה], סה"כ כארבעים גליונות עבי כרס (כ-100 עמ' בגיליון), המאוגדים יחדיו ב-7 כרכים מהודרים. לפנינו הסט המושלם כולו! כולל גם את 'קובץ המפתח' שיצא לאור בסוף ההדפסה ובו מפתח נושאים לכל גליונות עשר השנים.
עשרות הקבצים שלפנינו הינם העותקים האישיים של רבה הנודע של ירושלים הגאון רבי שמואל סלאנט, שהיה בין המסכימים על הקובץ (יחד עם הראשל"צים רבי רפאל מאיר פאניז’יל ורבי יעקב שאול אלישר) ואף פרסם בו לאורך השנים מאמרי הלכה רבים מפרי עטו. בדף הפורזץ של הכרך הראשון מופיעה הקדשה עצמית מעניינת בכתב ידו של הגרי"מ טוקצ'ינסקי ראש ישיבת עץ-חיים ונכדו אהובו של רבי שמואל סלאנט וזו לשונה: "זה הספר תורה מציון השאיל לי בטובו א"ז [-אדוני זקני] הגאון הגדול מו"ר ר' שמואל סלאנט שליט"א. וטעם נתן כי דבר הניתן לו במתנה אינו נותן בשם מתנה, ב' ניסן תרנ"ד. יחיאל מיכל טוקצינסקי".
משיחת חולין זו נלמד עובדא רברבתא על גודל הזהירות של רבי שמואל סלאנט באבק גזל. כאשר הוא חשש שדעת נותני הספרים אינה נוחה מכך שהוא ימסור אותם הלאה. ולמרות שהם נתנום לו במתנה גמורה וזכותו לעשות בהם כרצונו – הוא נותן את הקבצים לנכדו החשוב בתורת 'השאלה' בלבד.
קבצי 'תורה מציון' שלפנינו, היוו בשנות הדפסתם ובכלל – את אחת הבמות המכובדות ביותר להצגת דברי תורה, וגדולי הרבנים מכל שלושת היבשות (אסיה, אירופה ואמריקה) היו מפרסמים בקבצים אלו את חידושיהם האקטואליים בשדות ההלכה וההשקפה. בין הרבנים שהשתתפו בכתיבת הקובץ ניתן למנות כמעט את כל רבני ירושלים, ובהם: המהרי"ל דיסקין ותלמידיו; רבי יוסף חיים זוננפלד; רבי יצחק שלמה בלוי; העורך רבי יעקב אורנשטיין ראש ישיבת אהל משה; רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט והראשונים לציון: רבי רפאל מאיר פניז'ל ורבי יעקב שאול אלישר. גם רבנים משאר חלקי הארץ נטלו חלק בכתיבת חידושיהם בכתב העת: הרב נפתלי הירץ הלוי, רבה של יפו; והרב רחמים יוסף פרנקו, רבה של חברון. עם השנים הפך כתב העת לבמה תורנית מרכזית ובולטת, ורבנים רבים שלחו את חידושיהם לפרסום, בהם: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה; הנצי"ב מוולוז'ין; הרב יהודה ליב צירלסון; הרב צבי יחזקאל מיכלזון מפלונסק והרב שמואל הלל אייזיקס מניו יורק.
כתב העת הופץ למנויים שקיבלו מדי שבוע חוברת בגודל גיליון (בויגין) אחד, ופעם בשלושה חודשים, לאחר הפצת 12 גליונות שלחה המערכת למנויים דף שער מיוחד כדי לאפשר את כריכת הגליונות במאסף אחד. לפנינו העותקים עם השערים בצבעים בתחילה. מו"ל כתב העת ועורכו האחראי היה המדפיס הירושלמי ר' שמואל צוקרמן, והעורך הראשי במשך רוב שנות קיומו של כתב העת היה הרב יעקב אורנשטיין. על חשיבותו של כתב העת שלפנינו תעיד העובדה שאחד הרחובות במרכז ירושלים (הרחוב שבו נמצא בניין הטלוויזיה הישראלית) קרוי על שם כתב עת זה 'רחוב תורה מציון' – דבר נדיר עד בלתי מצוי, לקרוא רחוב על שם כתב עת. (ראה עוד על כתב העת החשוב שלפנינו : יהודה רובינשטיין, תורה מציון (ירושלים), בתוך: יצחק לוין (עורך), אוצר כתבי־עת תורניים: ביבליוגרפיה של כתבי עת תורניים עמ' 294–298).
פירוט מדויק, 7 כרכים:
שנה א: תרמ"ז-תרמ"ח. מח; נג; מ; מה דף, עם דפי המפתחות.
שנה ב: תרמ"ח-תרנ"ז. ל, י, דף, עם "אהבת ציון", תיאור הישוב היהודי בארץ ישראל. ; [2], יח; [2] כ; [2], ל דף.
שנה ג: תרנ"ז-תרנ"ח. [1], לב; כז; לב, [1]; לד דף.
שנה ד: תרנ"ח-תרנ"ט. ל; לב; [1], לד; [1], מ דף.
שנה ה: תרנ"ט-תר"ס. [1], לח; [1] לד; [1], לה; [1], לו דף.
שנה ו: תר"ס-תרס"א. [1], לז [צ"ל: לה]; [1], לד; [1], לה דף.
שנה ז: תרס"א-תרס"ב. [1], לח; [1], מג; [1], כט דף.
שנה ח: תרס"ב-תרס"ג. [2], לא; [1], כח; [1], כו, [1] דף.
שנה ט: תרס"ג-תרס"ד. [1], לא; [1], ל; [1], לו; [1], לד דף.
שנה י: תרס"ד-תרס"ה. [1], לה; [1], לו; [2], לד; [1] לד דף.
נוסף:
* 'מפתחות התורה מציון', מאת שמואל הלוי צוקערמאן. מפתח לעשר שנים של קבצי תורה מציון. ירושלם [תרס"ו]. נדפס בפני עצמו. [1] כד דף. ה'מפתח' שלפנינו הינו ריאנט מיוחד. במפעל הביבליוגרפיה נרשם המפתחות תחת הכותרת 'בריח התיכון' ולפנינו בשם 'מפתחות התורה מציון' ועם שינויים נוספים.
[7] כרכים, המאגדים כ [40] גליונות. כ 20X16 ס"מ. כל הכרכים נושאים רישומים/חתימות/חותמות של הגרי"מ טוקצינסקי.
מצב כללי טוב-טוב מאוד: כריכות חצי עור מהודרות ומוטבעות.
פסקי הלכות מהלכות אישות להרמב"ם, עם ביאור 'יד דוד' מאת הגאון הנודע ובעל המופת הליטאי רבי דוד פרידמן מקארלין. חלק שני. ווארשא, תרס"א [1901]. עותק הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר – מל"ו הצדיקים שבדור (ראה הרחבה) – בחתימת יד קדשו. כמו כן הקדשה ארוכה [כ-25 מילים] בכתב יד קדשו של המחבר שנחשב ל'גדול הדור'.
הגאון רבי דוד פרידמן מקרלין – 'ר' דוד קרלינר' [תקפ"ח-תרע"ה], מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. כיהן למעלה מחמישים שנה ברבנות קרלין ונחשב לגדול הדור. במכתבם של רבי חיים מבריסק ורבי חיים עוזר גרודזנסקי ששלח אליו בשנת תרס"ז הם אכן מכנים אותו "גדול הדור" ו"זקן ההוראה לבית ישראל ויחיד בדורנו". בנוסף לגדלותו בתורה, התפרסם כאיש צדיק וקדוש ורבים באו לקבל מברכותיו, בהם גם חיילים יהודים שהגיעו לקבל ברכה ערב גיוסם בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
הגאון רבי אליהו דושניצר [תרל"ז-תש"ט], בבחרותו למד בישיבת ראדין והיה למקורבו ותלמידו המובהק של החפץ חיים. כבר בצעירותו נודע רבי אליהו כאיש קדוש וסיפורים רבים סופרו אודותיו. הוא היה מהבחורים שזומנו על ידי ה'חפץ חיים' להוצאת הדיבוק הידוע. לאחר נישואיו מונה כ'משגיח' בישיבות ראדין וסלובודקה, ולאחר מכן בישיבת לומז'ה. רבים מגדולי הדור נחשבו לתלמידיו, ביניהם הגאון רבי חיים קניבסקי שאף ערך את ספרו 'נחלת אליהו', שם הוא כותב שבשעת פטירתו אמר עליו בעל ה'חזון איש' שהוא היה מל"ו הצדיקים שבדור.
[4], 528; [10]; 9 עמ’. שני שערים.
מצב טוב: כתמי זמן ונקבי עש בודדים. דף מנותק. כריכה פשוטה.
ספר 'ערוך השלחן' על הלכות נדה ומקוואות, מספרי הפסיקה החשובים ביותר. מהדורה ראשונה. ווארשא, תרס"א 1901. מאת הגאון הנודע רבי יחיאל מיכל עפשטיין אב"ד נובהרדוק המכונה 'בעל ערוך השולחן' על שם ספרו שלפנינו. בדף שלפני השער (פורזץ) מופיעה הקדשה בכתב יד קדשו של המחבר אל "כבוד המופלג ירא אלקים מרבים, הנגיד מוהר"ר חיים חאימאוויץ ני"ו… הנני שולח לכבודו ספר זה, המחבר".
ספר 'ערוך השולחן' הוא אחד מספרי הפסיקה החשובים ביותר בדור שלפני השואה, והיה נחשב מעין 'משנה ברורה', (שנתחבר אף הוא באותם שנים, ונתקבל מיידית בכל תפוצות ישראל) אך עם סגנון פסיקה שונה. הספר נכתב בגאונות אדירה, ועל פי עדות בני המשפחה, חלקים מהספר נכתבו תוך כדי ישיבות בית הדין בעיר נובהרדוק, בה כיהן כרב ואב"ד. חלקיו השונים של הספר נדפסו במשך עשרות שנים, חלקם בחייו של המחבר, וחלקם לאחר פטירתו.
הגאון הנודע רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין [תקפ"ט-תרס"ח], רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. תלמידו של של רבי איצל'ה מוולוז'ין וגיסו (בעל אחותו) של הנצי"ב מוולוז'ין. בשנת ה'תרכ"ה (1856 לערך), בגיל 27, מונה כרבה של הקהילה היהודית בנובוזיבקוב שברוסיה, שהייתה "שטעטל" חסידית. אף שבעצמו היה נצר למשפחת מתנגדים, לא שלל את החסידות וישנן עדויות כי נסע לאדמו"ר מחב"ד "הצמח צדק", ולמד ממנו את דרכי פסיקת ההלכה, אך יש חולקים על עצם היתכנות הסיפור. בשנת ה'תרמ"ג (1883 לערך), בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר במשך 34 שנה. הוא נפטר בנובהרדוק בכ"ב באדר ב' ה'תרס"ח (1908) ונקבר שם. בנו הרב ברוך הלוי אפשטיין מחבר הפירוש המפורסם "תורה תמימה" על החומש.
[2], 192 עמ'. 23.5 ס"מ.
מצב טוב-בינוני. כתמי זמן, דף הפורזץ חוזק מאחור בצורה מקצועית. נקבי עש, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. כריכה מקורית, פגומה במקצת. שדרה חדשה.
"תלמידי צמיד וחביבי הרבני המופלג החרוץ ושנון בעל פיפיות כמו"ה ברוך פרענקל" (שו"ת חת"ם סופר)
מקור חיים, חידושים וביאורים על הלכות פסח מאת רבי יעקב לורברבוים מליסא, מחבר נתיבות המשפט וחוות דעת ועוד. זאלקווא, תקצ"ז 1837. העותק האישי של הגאון רבי ראובן יעקב ברוך פרנקל מקאליב – מגדולי תלמידי החת"ס.
בשער רישום בעלים ארוך ובסופו חתימת בעלים: "הק' ראובן יעקב ברוך בן ר' אורי חלפון פרענקיל". בדפים: ב2, ג2, ז2 הגהות למדנית וארוכות בכתב יד.
הגאון רבי ראובן יעקב ברוך פרנקל [תקנ"ב-תרכ"ד], תלמידו חביבו של החתם סופר. הוא למד בישיבתו של החתם סופר בשנים תקע"ג-תקע"ד ונמנה בין גדולי התלמידים, וגם לאחר נישואיו המשיך רבו החת"ס להתכתב עמו בענייני הלכה בעודו מכנהו בכינויים השמורים לגדולי ישראל. באחת מתשובותיו כתב לו רבו: "תלמידי צמיד וחביבי הרבני המופלג החרוץ ושנון בעל פיפיות כמו"ה ברוך פרענקל נ"י… יהי ה' עמו ויעלהו במות במעלות רמות… ". ובתשובה משנת תקע"ג הוא כותב לו: "…חכו מחמדים וכולו ממתקים". משנת תקפ"א התגורר בקאלוב, ונודע כגאון וחריף שתורה וגדולה התאחדו על שולחנו. חיבר מספר חיבורים שנותרו בכתב יד (ראה גם: החתם סופר ותלמידיו, עמ' רל-רלב; קובץ "צפונות", קבצים טו-טז).
[1], מו, טו דף, 23 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. כריכה עתיקה ומהודרת, מנותקת חלקית.
חידושי החת"ם סופר על מסכת שבת, מאת רבן של ישראל הגאון רבי משה סופר. ווין, תרמ"ט [1889]. מהדורה ראשונה. העותק האישי של תלמיד החת"ם סופר, האדמו"ר מנאנאש הרה"ק רבי ישראל אפרים פישל סופר. חותמות והגהה מעניינת בכתב יד קדשו.
בשער הספר שלוש חותמות בעלות של האדמו"ר רבי "ישראל אפרים פישל [סופר] שרייבר אב"ד דק"ק ה' נאנאש" וחותמת חתנו הרה"ק רבי בן ציון הלפרין (הלפרט) שמילא את מקומו ברבנות נאנאש.
בדף ו, הגהה מעניינת בכתב יד קדשו של רבי ישראל אפרים פישל, הגהה המשלבת גאונות מופלאה מבית מדרשו של רבו החת"ם סופר עם רגש חסידי. האדמו"ר מנאנאש מפרש את דברי רבו בסוגיות הסבוכות בענייני טהרה שבמסכת שבת, על פי מה שאמר החת"ס בדרשת שבת הגדול על הפסוק בשיר השירים "ישקני מנשיקות פיהו", והוא לומד מכך חידוש להלכה.
האדמו"ר רבי ישראל אפרים פישל סופר שרייבר [תקפ"ב-תקנ"ט], מתלמידיו האחרונים של החת"ם סופר, ואולי
היחיד מבין תלמידי החת"ם סופר ששימש באדמו"רות . רבי ישראל אפרים פישל היה מגאוני משפחת הרבנים לבית סופר-שרייבר (ללא קשר משפחתי לחת"ם סופר) המשפחה שנחשבה לשושלת השנייה בחשיבותה ובמעלתה בהונגריה, לאחר שושלת החת"ם סופר. הוא היה רב בשאראש-פאטאק ובואיהל, ואחר כך כיהן במשך עשרות שנים כאב"ד נאנאש. בילדותו למד בבנהיאד אצל רבי יצחק משה פרלס, ואחר כך עבר לפרשבורג ולמד מפיו של החת"ם ספר ואף זכה להיות לידו בשעת בפטירתו! כל ימיו דיבר ושח אודות הנהגותיו בקודש של רבו החתם סופר והיה מכנהו 'דער הייליגער רבי'. הוא היה בקי עצום בדברי תורתו של החתם סופר ובספרים שחיבר ('אפסי ארץ' ג' כרכים) עסק רבות בדברי רבו. לאחר פטירת החת"ם סופר המשיך ללמוד אצל הכתב סופר, וכן היה תלמידם של האדמו"רים בעל ה'ישמח משה' ובעל ה'דברי חיים' מצאנז, ואף הוא עצמו נהג באדמו"רות ורבים השכימו לפתחו (ראה גם: החתם סופר ותלמידיו עמ' רעח-רפ).
הרה"ק רבי בן ציון הלפרין-הלפרט [תרכ"ב-תרע"ט], היה חתנו של רבי ישראל אפרים פישל סופר וממלא מקומו כרבה של נאנאש וראש ישיבה בה. ספרו שו"ת בן ציון, נדפס בירושלים, תשל"ט.
[1] מא דף, 37 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש בודדים. קרעים קלים ביותר, ללא פגיעת טקסט. כריכה חדשה נאה.
מכתב ארוך [כ-400 מילה] וסנסציוני, המתפרס על פני שני עמודים מלאים, כתובים בצפיפות, בכתב ידה ובחתימתה של הרבנית הרבנית אלטע פייגע טייטלבוים רעייתו של גדול אדמו"רי דורו הרה"ק רבי יואל'יש מסאטמר. המכתב נשלח אל קרובת משפחתה ובו מתנסחת הרבנית בגילוי לב יוצא דופן – אוויר פסגות של פסגת האריסטוקרטיה הרבנית-חסידית. [ירושלים, תש"ז 1947]. מרתק.
המכתב שלפנינו נכתב לאחר שרבי יואל'יש מסאטמר עלה מאירופה הבוערת לארץ ישראל, על מנת לקבוע את משכנו בעיר הקודש ירושלים ולשמש בה כאדמו"ר וראש הרבנים. הרבי ובני משפחתו ניצלו מצפורני הנאצים תמורת שלמוני עתק, על ידי רכבת 'קסטנר' המפורסמת, דרך שווייץ הניטרלית בדרכם לארץ ישראל ובכסליו תש"ו הגיעו ארצה. בארץ החזיק הרבי מעמד שנה אחת בלבד ולאחר מכן עבר לניו יורק שם הקים את ממלכת התורה והחסידות 'קהל יטב-לב דסאטמר – החצר החסידית הגדולה והעשירה בעולם.
באותה שנה בה שהה הרבי בארץ ישראל לא הייתה דרכו סוגה בשושנים, בלשון המעטה. אומרים שבאותה שנה טבע הרבי את אמרתו השנונה – ששלושה סוגי אנשים אינם יכולים להיות חסידים של אדמו"ר – הסוג הראשון: יהודי ירושלים… לאחר מכן, כאשר היגר הרבי לניו יורק ובאה הרווחה, טבע הרבי את האימרה הבאה: "כאן באמריקה, החסידים מבקשים ממני עצות ונותנים לי כסף – בירושלים, נתנו לי החסידים עצות ובקשו ממני כסף…".
בספר הזהב של דברי ימי חסידות סאטמר לא נותר תיעוד על שנעשה בבית הרבי באותה השנה הקשה בירושלים, ומה היו הקשיים הרבים שהובילו אותו להגר מירושלים אותה כה אהב ואליה הגיע על מנת לשמש בתפקיד ראש הרבנים. המכתב שלפנינו פותח לנו צוהר אותנטי ונותן לנו הצצה נדירה לאשר נעשה בבית הרבי באותה שנה, דרך העינים הקרובות ביותר אל הרבי – מחברתו הטהורה. הרבנית כותבת במכתבה לבת דודתה בגילוי לב יוצא דופן על הקורות אותם והיא מתנסחת בו בחופשיות רבה, בין היתר: תיאור טחינת החיטים למצות; תיאור אפיית המצות; הנעשה בבית הרבי; בקשת 'חסידיו' שינהל 'טיש' אחת לכמה שבועות (!); עריכת 'מלווה מלכה' עם אנשי-שלומו ועוד. כן מעדכנת הרבנית על 'השמחות' שהיו במשפחתם.
הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים [תרע"ב-תשס"א], מהנשים היהודיות החזקות והמשפיעות בעולם. נולדה לרב אביגדור שפירא, האדמו"ר מצ'נסטוחוב שבפולין, נצר למשפחת המגיד מקוז'ניץ, ולגיטל, צאצאית של האדמו"ר קלונימוס קלמן הלוי מקרקא. הרבנית הייתה אשתו השנייה של האדמו"ר רבי יואל'יש טייטלבוים מסאטמר. טקס הנישואין התקיים בעיר טשעבין שבגליציה. כשצורף בעלה האדמו"ר לרכבת קסטנר, הוכנסה אף היא לרשימה וניצלה עם נוסעי הרכבת. נודעה כאישה חזקה, ולאחר השואה השפיעה רבות על החסידות ומוסדותיה. היא נטלה חלק פעיל בהקמתם, ביסוסם וגיוס כספים למענם. לאחר פטירתו של בעלה התנגדה למינויו של אחיינו רבי משה טייטלבוים לאדמו"ר. פינתה את ביתה הצמוד לבית המדרש של החסידות בקריית יואל שבעיירה מונרו עבור בית מדרש של פורשי החסידות המכנים עצמם בני יואל, שהיו קשורים אליה. הרבנית ניהלה קרנות צדקה וחסד. כמה מוסדות תורה בארצות הברית ובישראל המקורבים לחוגי העדה החרדית ונטורי קרתא קרויים על שמה. ביקוריה המתוקשרים בארץ לווו בתהלוכות ומעמדי ענק בהם חילקה שטר של 100$ (סכום גבוה ביותר באותם הימים) לכל משתתף.
[2] עמ', 23X15 ס"מ. מצורפת מעטפה עתיקה.
מצב טוב מאוד: כתמי זמן. סימני קיפול.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
"אהבה. שלום בית. שלמות הבריאות. ויצליח בכל אשר יפנה" (מברכות הרבי במכתב)
מכתב ארוך (16 שורות) ונדיר, עמוס בברכות. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר הרה"ק רבי איציקל מפשעוורסק, המוסיף בחתימו את זכות זקנו הגדול הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק!
נציין כי רבי איציקל פותח את מכתבו כאשר האותיות הראשונות בראשי ארבעת השורות הראשונות יוצרות את האקרוסטיכון: "אהבה"!
במכתב מברך רבי איציקל את הכותב על המעות ששלח וכן ברכות ל'שלום בית', אהבה, בריאות והצלחה. האדמו"ר חתם את שמו: הק' משה יצחק נכד רבן של כל ישראל ה"ר אלימלך זצוקלל"ה זכותו יגו עלינו ועל כל בית ישראל אמן.
האדמו"ר רבי משה יצחק גבירצמן – רבי איציקל מפשעוורסק [תרמ"ב-תשל"ז], גדול אדמו"רי אירופה ומגדולי אדמו"רי דורו. מייסד חסידות פשעוורסק ואדמו"רה הראשון באנטוורפן שבבלגיה. דור חמישי לר"ר אלימלך מליז'נסק, כמופיע בחתימת יד קדשו שלפנינו. (הסיפור הנודע שר"ר אלימלך מליז'נסק בקע בליל הסדר את המים בכוס, היה עם סבתו של רבי איציקל – נכדתו של ר"ר אלימלך, והיא בעצמה סיפרה את הסיפור לרבי איציקל). נודע בקדושתו ופרישותו ובגודל מעשי צדקתו. מכל קצוות העולם היהודי נהרו אליו לברכה וישועה, ומופתים ורוח הקודש היו דבר רגיל בחצרו, כאחד מן הצדיקים הקדמונים. ידוע שאנשים שהיו מבוקשים על-ידי החוק ולא יכלו לצאת מהארץ, נתן להם הרבי קונטרס "זמירות שבת" השווה בגודלו לדרכון, ועם זה הם היו עוברים בנמלי תעופה ברחבי העולם. ומעולם לא עיכבו אותם.
[1] דף , נייר מכתבים רשמי. 14X21 ס"מ. 16 שורות בכתב ידו ובחתימת יד קודשו.
מצב טוב. מחיקות של מס' תיבות וסימני הדבקה.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
מכתב המלצה מפליא כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר מסאטמאר הרה"ק רבי משה טייטלבוים בעל ה'ברך משה'. ברוקלין, טבת תשנ"ו [1996].
נכתב עבור הגאון רבי יעקב יוסף זינגער רבה הראשי הרשמי של גבעת שמואל, והאדמו"ר מבקש משומעי לקחו שיקרבו את רבי יעקב יוסף ויתמכו בו כלכלית "כראוי לת"ח כמוהו" והרבי מברכם: "ובזכות החזקת תלמיד חכם נזכה לישועה קרובה בב"א".
כמה מפליא הדבר שהרבי מתאמץ בכל כוחו עבור רב-ראשי מטעם המדינה הציונית שנואת נפשו. אך זה גם אופייני מאוד לרבי מסאטמר, 'מקים עולה של גמילות חסדים', שכל חייו חינך את חסידיו לנתינה אין סופית ללא בדיקה בציציות הנזקקים, ועד היום נחשבים נגידי חסידות סאטמר לבעלי הצדקה הגדולים בעולם. נדגיש כי האדמו"ר בחכמתו אינו מזכיר במכתבו כי רבי יעקב יוסף הוא רבה של גבעת שמואל, מכיוון שאינו חפץ לתת לגיטימציה למשרה ה'ציונית', הרבי רק מציין שהוא "דר בגבעת שמואל". לעומת זאת הרבי כן מציין שרבי יעקב יוסף היה בעבר "רב בעיר פעסט".
האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר [תרע"ד –תשס"ו 1914-2016], נולד בעיר סיגעט שברומניה לאביו בעל ה"עצי חיים" מסיגעט מצד אמו נין לר' חיים מצאנז וצאצא של רבי שניאור זלמן מלאדי. תלמידו של דודו הגדול האדמו"ר מסאטמר. כיהן בהונגריה כאב"ד סנטה ואב"ד סיגט. בימי השואה נשלח עם כל משפחתו לאושוויץ, שם נרצחו אשתו ושלושת ילדיו, לאחר השואה היגר לארצות הברית, ולאחר פטירתו של האדמו"ר מסאטמר (ללא ילדים חיים), מונה כיורשו וממלא מקומו של דודו והוכתר לרבם הנערץ של חסידי סאטמר החל משנת תשל"ט ועד לפטירתו. שמש גם נשיאה של העדה החרדית בארץ ישראל.
[1] דף נייר, 21.5 ס"מ. נייר מכתבים רשמי כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו.
מצב טוב מאוד.
מכתב קודש עמוס בברכות מאליפות, מאת האדמו"ר השני מבאבוב הרה"ק רבי בן-ציון הלברשטאם בעל ה'קדושת ציון'. המכתב נשלח מהעיר טשעבין שבגליציה אל מקורבו ואיש אמונו של הרבי, החסיד המפורסם רבי יעקב ישראל שמרלר מצפת. עשרת ימי תשובה, תרצ"ו [1936].
המכתב הנדיר שלפנינו עמוס מתחילתו ועד סופו בברכות, ואינו עוסק בשום עניין נוסף מלבד ברכות! הרבי מעתיר מברכותיו ואף כופל אותן: "והנני מברכו בישועה קרובה ובגמר חתימה טובה, והשי"ת יזכהו לראות רב נחת, וימלא משאלותיו במדה טובה וישועה, כנפש ידידו דורש שלומו באהבה רבה, מברכו (שנית!) בגמר חתימה טובה ובכל טוב סלה"
רבי בן-ציון הלברשטאם [תרל"ד-תש"א], בעל הקדושת ציון מבאבוב. לאחר פטירת אביו, הרה"ק רבי שלמה, האדמו"ר הראשון מבאבוב ונכדו של ה'דברי חיים' מצאנז, הכתירו אותו החסידים כאדמו"ר, והוא רק בן 31 שנה. רבי בן ציון הקים את "ישיבת עץ חיים ד'באבוב", עם עשרות סניפים ברחבי גליציה ופולין. בימיו נהייתה חסידות באבוב לחסידות הגדולה ביותר באזור. רבי בן ציון הלחין למעלה מ-100 ניגונים, בין המפורסמים שבהם: "יה ריבון" "מקדש מלך" ו"מה אשיב" המושרים בפי כל החוגים. תפילותיו היו ברגש רב, וניגוניו נודעו לשם דבר. בשנת תרצ"ב עבר לטשעבין. בימי החורבן נתפס ונהרג באכזריות הי"ד.
מקבל המכתב החסיד הנודע רבי יעקב ישראל שמרלר [תרמ"ב-תש"י], נצר לרבי אלימלך מליז'ענסק ורבי מאיר מפרמישלאן. נולד בצפת, ובשנת תרע"ט עבר לוינה, ובשנת תרצ"ג חזר לארץ ישראל וקבע מושבו בירושלים.
[1] דף נייר כפול. 22.5 ס"מ. כתיבת יד סופר, בחתימת יד קדשו של האדמו"ר. האדמו"ר אף הוסיף בראש הדף בכתב יד קדשו את המילה 'בס"ד', עם עיטור קליגרפי מסולסל נאה.
מצב טוב מאוד: סימני קיפול. כתמי זמן קלים. קרעים זעירים בשוליים.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
"…יורד שפע של מזון לכל העולמות… ומשפיע מזון וטרף" (מברכות האדמו"ר בכתב היד)
שני עמודים מתוך ספר הסגולה הנודע 'משניות קומרנא', המכילים כאלף וארבע מאות מילים (!) בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק סאפרין בעל ה'היכל הברכה' מקומרנא – מגדולי האדמו"רים שבכל הדורות.
מלבד ערכם ההיסטורי הרב של העמודים שלפנינו, כאוטוגרף המקורי של ספר הסגולה החסידי המפורסם, הרי הם מהווים גם קמיע חסידי של ממש. זאת משום שהקטעים שלפנינו הינם מתוך פרק ה' שבמסכת 'מעשר שני', הפרק העוסק בפרשת המעשרות הכוללת את ברכות התורה החשובות ביותר: "השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך ישראל כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש" (פרק ה' משנה י"ג), הפרשה ממנה דורשים חז"ל את הברכה המפורסמת לעשירות: "עשר תעשר – עשר בשביל שתתעשר"! ובעקבות כך מופיעים באורח נדיר בכתב היד, בעצם כתב יד קדשו של ה'היכל הברכה' עשרות פעמים (!) המילים: "שפע", "מזון", "ברכה", "רחמים גמורים" ועוד, ובאורח סגולי המילים האחרונות בכתב היד שלפנינו הינן הברכה הנוראה: "להשפיע מיכלא ומשתיא ומזון וטרף, עביד רעותא דכולא ומשפיע מזון וטרף".
העמודים שלפנינו כתובים כאמור, מתחילתם ועד סופם, בעצם כתב-יד קדשו של האדמו"ר המחבר, בכתיבה אוטוגרפית, בטורים מקבילים. בראשי הטורים מופיעות כותרות עם שמות הפירושים: "מ' ארג" [=מעשה ארג], "פ"ז" [=פני זקן] ו"עצי עדן". פירושיו העיוניים והקבליים על המשניות, המכונסים בספרו המפורסם של הרבי – 'משניות קומרנא' – המקובל במקהלות החסידים כסגולה לעשירות וזש"ק.
המקובל האלוקי האדמו"ר רבי יצחק אייזיק סאפרין [בעל ה'היכל הברכה'; תקס"ו – תרל"ד], האדמו"ר המרכזי בשושלת קומרנא. אחיינו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב אשר גידלו כבן לאחר שנתייתם מאביו. גדולי אדמו"רי דורו שהכירוהו הפליגו בשבחו עד למאוד: ה'חוזה מלובלין', ה'אוהב ישראל' מאפטא, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. כבר מילדותו היה בעל רוח הקודש גלויה כמופיע בספרו 'מגילת סתרים': "מיום שהייתי בן שנתיים עד חמש השגתי מראות נפלאות, והשגתי רוח הקודש, ודברתי דברי נביאות כאשר ישאל איש בדבר האלקים. וצפיתי מסוף העולם ועד סופו ממש. ומורי דודי, איש האלקים, מוהר"ר ר' צבי מזידיטשוב זי"ע נתן לי שני ראניש בכל שבוע שאספר לו ואשיב לו כל אשר ישאל ממני ודברתי ואמרתי ברור ונקי על כל השאלות אשר ישאל ממני, והמעות חלקתי לצדקה." מפורסם שגדולי האדמו"רים בדורות שאחריו (ה'דברי חיים', ה'צמח צדק' ועוד) חיזרו במיוחד להחזיק ברשותם את 'משניות קומרנא' בעודם מפליגים בדבר עוצמת קדושתם וסגולתם.
מפרט: [2] עמ' נייר עבה ואיכותי, 24 ס"מ.
מצב; טוב מאוד. כתמי זמן.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
מכתב השקפה ארוך (כ-14 שורות) וחשוב, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של מנהיג הציבור הליטאי הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך ראש ישיבת פונוביז', אל הרב אליעזר סורוצקין (מנכ"ל החינוך העצמאי). כ"ה אב תשל"ח [1978].
במכתבו פורס הגרא"מ שך בפני הרב סורוצקין, מי שיהיה לימים מנכ"ל רשת החינוך החרדית הגדולה בעולם, את משנתו הסדורה בנושא הכאוב של קבלת תלמידים למוסדות החינוך, שמאז ועד היום נחלי דמעות של הורים וילדים נשפכו בעקבות החלטות של מנהלים שלא לקבלם למוסדות החינוך. מהמכתב ניכר כיצד הקפיד הרב שך לשמור על מסורת החינוך הטהור, ואיך חרד ליבו מכל סטייה קלה ממנו.
וכה קובע הגרא"מ שך במכתבו המכונן: אם מדובר במוסד שהוקם מתחילתו לטובת ילדים המגיעים ממשפחות מתחזקות, אין לבדוק בציציות הנרשמים ועל המנהלים לקבל את כל המתדפקים על הדלתות ולעשות "מה שאפשר לקרב את הרחוקים קצת – מוטל עלינו לעשות כל מה שאפשר". אבל אם המוסד הוקם מתחילתו עבור ילדי אברכים, או אז – למרות ליבו הרחום המפורסם של הרב שך ודאגתו לכל יהודי באשר הוא – קובע הגרא"מ שך נחרצות, שאין אפשרות להתפשר על רמתם הרוחנית הגבוהה של המשפחות ואין לקבל ל'חיידר' ילדים שהוריהם אינם מתנהגים בביתם כפי תקנון החיידר (ללא טלויזיה בבית וכו') ועל ה'חיידר' "שיתנהל אך ורק לפי הדרך המסורה לנו משנות דור ודור, על טהרת הקודש".
מרן רבי אלעזר מנחם מן שך [תרנ"ח-תשס"ב], מעתיק מסורת הישיבות מגדולי ליטא שלפני השואה לעולם הישיבות בארץ ישראל, ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה. מגדולי המנהיגים שקמו לעם היהודי. החל משנות השבעים הנהיג הרב שך את הציבור החרדי ליטאי, אשר ראה בו את 'גדול הדור'. מחבר סדרת ספרי "אבי עזרי".
[1] דף נייר, כ 25 ס"מ. בלנק רשמי.
מצב טוב מאוד: סימני קיפול.
מכתב היסטורי חשוב וארוך (למעלה מ-300 מילים), העוסק בהקמת המוסד הקדוש ה'חינוך העצמאי' – בבת עינם של גדולי הדור. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של פוסק הדור הגאון רבי משה פיינשטיין. נשלח אל הגר"ז סורוצקין יושב ראש מועצת גדולי התורה וממקימי החינוך העצמאי. כ"ו תמוז תשכ"ג [1953].
המכתב המכונן שלפנינו נשלח כאמור בשלהי שנת תשכ"ג [1953]. בשנה זו נחקק 'חוק החינוך הממלכתי' וכתוצאה ממנו נוצר ההכרח להקים את ה'חינוך העצמאי' שיהווה זרם נוסף על שני הזרמים המעוגנים ב'חוק החינוך הממלכתי'. במכתב שלפנינו שנכתב כחודש לפני החלת החוק, מספר הגר"מ פיינשטין לגאב"ד לוצק על כינוס מיוחד שהוא כינס בביתו בהשתתפות מנהיגי יהדות ארה"ב (האדמו"ר מקופישניץ, רבי משה שארר, ר' זאב וולפסון). בכינוס היתוו הרבנים את ייעודו של ה'חינוך העצמאי': "ויעמידו את עבודתם הקדושה על בסיס נכון, להיות האפשר להרבות עוד חברים וישיבות ו'בית יעקב' בכל ערי ארץ ישראל, שיתווספו כפלי כפליים תלמידים".
במכתבו החשוב אנו נוכחים לראות בגילויי רוח קדשו של פוסק הדור, במה שחזה אודות ה'חינוך העצמאי'. רבי משה פינשטיין מפרט במכתבו את חזונו לגבי מספר התלמידים שילמדו ב'חינוך העצמאי': "כי המטרה היא שיתוספו עד מאה אלף תלמידים במוסדות חינוך עצמאי…". מספר שנראה בשעתו מנותק ותלוש לגמרי מהמציאות, אך דברי חכמים כגחלי אש ומילה מדבריהם אינה שבה ריקן, והנה, כעבור 70 שנה, בימינו, כאשר החינוך העצמאי הגיע לשיא כוחו (בדרך שאינה טבעית בעליל), מופיע בפרסומיו הרשמיים של ה'חינוך העצמאי' מספר התלמידים הלומדים בו והוא, כמה לא מפתיע: 100,000 תלמידים, לא פחות ולא יותר!
רבי משה פיינשטיין [תרנ"ה-תשמ"ו], גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ומנהיגה של יהדות ארצות הברית. ראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק. נודע גם בסדרת ספריו המונומנטלית 'שו"ת אגרות משה'.
כידוע, החינוך העצמאי בארץ ישראל העסיק רבות את הגאון רבי משה פינשטיין כמו את שאר מנהיגי הדורות, והוא פעל רבות, בין השאר עם הגאון רבי אהרן קוטלר, על מנת לחזק ולבסס את מוסדות החינוך העצמאי. עד לימינו החינוך העצמאי הוא בבת עיניהם של גדולי הדור וכולנו עוד זוכרים את מסע הקודש ההיסטורי של הגראי"ל שטיינמן יחד עם האדמו"ר מגור לארצות גולה לצורך קרן ההסעות של החינוך העצמאי.
[1] דף נייר, עם בלנק רשמי. 26.5 ס"מ.
מצב טוב-בינוני. המכתב עבר שיקום מקצועי, תוך פגיעה במספר מילים. דהוי דהוי בחלקו. כתמי זמן.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
"…מעוררים השפע מיד העליונה, להשפיע למטה לישראל, כדכתיב פותח את ידך ומשביע לכך חי רצון… א-ל ש-די יהיה בעזרתינו, וישמרינו ויעזרינו תמיד אכי"ר" (מברכות ה'בן איש חי' בכתב היד)
[2] עמ' עמוסים בברכות שפע פרנסה, בכתב יד קדשו של הארי הח"י, רבינו יוסף חיים מבגדד בעל ה'בן איש חי'. החידושים עוסקים בסוד השפע של עם ישראל ומכילים פסוקים וברכות נדירות לשפע ופרנסה, בעצם כתב יד קדשו של ה'בן איש חי' המפורסם כקמיע לשמירה והצלחה. נדיר ומקודש.
כתבי ידו של ה'בן איש חי' שימשו את יהדות המזרח בכלל ואת יוצאי בבל בפרט, כקמיע מומחה, בדוק ומנוסה לרפואה, לפרנסה ולשמירה. עולה על כולם כתב היד שלפנינו העוסק בסוד השפע של עם ישראל ומכיל במפורש פסוקים וברכות נדירות לשפע פרנסה. כולל הפסוק "פותח את ידך ומשביע לכך חי רצון" (שאף הוא מופיע במלואו בכתב היד) ועל פי האר"י צירופי השמות הרמוזים בו (פא"י, סא"ל, חת"ך) הם הם צינורות השפע.
מעלה עצומה נוספת בכתב היד שלפנינו על יתר כתבי יד קדשו של ה'בן איש חי' היא, שבדרך כלל כתבי היד של הבן איש חי מסתיימים בברכה הנשגבה "א-ל ש-די יהיה בעזרתינו וישמרינו ויעזרינו תמיד אכי"ר", ברכה בה נהג לסיים את דרשותיו – ואילו בכתב היד שלפנינו, הגדיל ה'בן איש חי' לעשות וחזר וכפל ברכה זו חמש פעמים (!) בעצם כתב יד קדשו.
רבי יוסף חיים מבגדד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך, שכבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
[2] עמ', 10×13 ס"מ. נייר משובץ. כתיבה אוטוגראפית עם מחיקות, הוספות ותיקונים.
מצב טוב-טוב מאוד: קרע קטן, משוקם אמנותית, בפינה השמאלית התחתונה. כריכת עור נאה, עם הטבעה מוזהבת.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
סידור נדיר ביופיו עם כוונות האר"י, כולל ציורי ה'פרצופים' כנהוג בסידורי המקובלים. הכוונות סודרו בתמציתיות לתועלת המכוונים, בדומה לסידורו של ר' יעקב צמח. כתיבה נאה ומקצועית. נוסח הסידור בכתיבה מזרחית, הכותרות וראשי הפרקים באותיות מרובעות, התוספות וההגהות משתלבות עם הטקסט בסדור טופוגרפי מקצועי.
הסידור כולל: הלכות בית הכנסת מהאר"י זצוקלה"ה, ברכות השחר, תפילות יום חול, כוונות לשבת ולמועדים, מקרא מגילה, סדר הנענועים ועוד.
לפי הפאר והמקצועיות של כתב היד, ניכר שנכתב בידי סופר מומחה בדמים מרובים, ככל הנראה עבור אחד מגדולי הדור. בראש כתב היד בעמוד הראשון נרשם: "ס[פר ה]הכוונות מר' נתן שפירא", אין ידוע אם הכוונה לגדול מקובלי אשכנז בעל ה'מגלה עמוקות' או לבן דורו המקובל רבי נתן שפירא הירושלמי (שהחיד"א מזכיר אותו בשם "הרב הנשי"א").
[198] עמ', 16.5 ס"מ. חסר סוף.
מצב טוב: אותיות דהויות רבות, כתמי זמן. כריכת עור מקורית ונאה, עם אבזמי סגירה תקינים.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
סט המשנה-ברורה האישי של תלמידו המובהק ומשגיח ישיבתו של ה'חפץ חיים', הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר שגדולי ישראל התבטאו אודותיו שהיה מל"ו הצדיקים שבדור! (ראה הרחבה). כל הכרכים בחתימת יד קדשו. בחלק מהכרכים [3 כרכים] מופיע הכיתוב 'מוגה' בעצם כתב יד קדשו של מרנא ה'חפץ חיים'.
הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר [תרל"ז-תש"ט], צדיק יסוד עולם. בבחרותו למד בישיבת ראדין והיה למקורבו ותלמידו המובהק של החפץ חיים. כבר בצעירותו נודע רבי אליהו כאיש קדוש ומורם מעם וסיפורים רבים סופרו אודותיו. הוא היה אחד מהבחורים שזומנו על ידי ה'חפץ חיים' להוצאת הדיבוק הידוע. לאחר נישואיו מונה כ'משגיח' בישיבות ראדין וסלובודקה, ולאחר מכן בישיבת לומז'ה. רבים מגדולי הדור נחשבו לתלמידיו, ביניהם הגאון רבי חיים קניבסקי שאף ערך את ספרו 'נחלת אליהו', שם הוא כותב שבשעת פטירתו אמר עליו בעל ה'חזון איש' שהוא היה מל"ו הצדיקים שבדור.
פירוט הכרכים (רובם מהמהדורה הראשונה של המשנה ברורה):
חלק א. 1884 (כנראה) מהדורה ראשונה, עם דף הפרונמרענטן. חתימות רבי אליהו דושניצר.
חלק ב. תרנ"א. מהדורה ראשונה. 'מוגה' בכתב יד. חתימת רבי אליהו דושניצר.
חלק ג. תרנ"א. מהדורה ראשונה. חתימת רבי אליהו דושניצר.
חלק ד. תרנ"ט. מהדורה ראשונה. 'מוגה' בכתב יד. חתימת רבי אליהו דושניצר.
חלק ה. תרס"ב. מהדורה ראשונה. 'מוגה' בכתב יד. חתימת רבי אליהו דושניצר.
חלק ו. 1907. חתימת רבי אליהו דושניצר.
מצב כללי טוב.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
ספר זהר חדש, שחיבר התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. כולל: זוהר על חמשה חומשי תורה, מדרש הנעלם – שיר השירים, מדרש רות, מדרש איכה ותיקונים. זולקווא, תקס"ד [1804]. העותק האישי והמקודש של האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב בעל ה'אבני נזר', שעבר ממנו בירושה לממשיכי השושלת עד לנכדו האדמו"ר בעל 'חסדי דוד' מסוכוטשוב. פריט קדושה יחיד במינו.
בדף השער חותמת בעלות (מעט מטושטשת) בעברית ובפולנית, של הגאון הקדוש האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין אב"ד סוכוטשוב. בדף המגן הקדמי חותמת בעלות של נכדו רבי "דוד בהרה"ק שליט"א מסאכאטשאוו בארנשטיין – חופ"ק ווישאגראד".
רבי אברהם בורנשטיין [תקצ"ט-תר"ע], האדמו"ר הראשון מסוכטשוב. נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים בדורות האחרונים. מגדולי גאוני וצדיקי דורו. בפתח ספרו הוא מספר כי כילד " לימדני אבי מורי ורבי זצ"ל את דרכי הפלפול, וכד הוינא בן עשר, חידושים חידשתי" . לאחר ניסיון שידוך מפורסם עם בתו של הרב חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו. בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו אגלי טל הוא מעיד: " נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדמו"ר זצ"ל מקוצק, מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא, גם בעניין סדר הלימוד וחידושים" . האבני נזר שימש כאדמו"ר לאלפי חסידים, לצד היותו פוסק נודע בארבעה חלקי השלחן ערוך. הוא כיהן גם כראש ישיבה שבה הנחיל לתלמידיו את שיטתו הלמדנית המיוחדת. רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים. למרות היותו אדמו"ר חסידי, ספריו הם מספרי היסוד גם בעולם הישיבות הליטאי.
מפורסמת האימרה בשם הרבי מקוצק, כי זכה אביו רבי זאב נחום מביאלה לבנו הגאון הקדוש בעל ה"אבני נזר" וה"אגלי טל", בעקבות עמלו בתורה ביום הפורים, בשעה בה העולם כולו היה שמם מלימוד התורה, וכידוע שבלא תורה אין קיום לעולם, והיה הוא היחיד שקיים את העולם באותה השעה. לכן הוחלט בבית דין של מעלה, מידה כנגד מידה, שיזכה לבן שיאיר את עיני העולם כולו בתורתו.
האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין [תרל"ו – תש"ג], בנו של האדמו"ר בעל ה'שם משמואל', ונכדו של בעל ה'אבני נזר', ונינו של ה'שרף מקוצק'. כיהן כרבה של ווישגרוד בפולין בה הקים ישיבה נודעת, ומשנת תרפ"ו (1926) כיהן כאדמו"ר מסוכוטשוב והיה מחשובי האדמו"רים בפולין. בזמן השואה שימש מקור לחיזוק רב לתושבי גטו וורשה אך נפטר שם משבץ לב. רוב כתביו בסוגיות הש"ס בהלכה ובאגדה, אבדו, וחלקים מתורתו הופיעו בספר 'חסדי דוד' וכן בספר נאות דש"א.
קמב, [2] דף. 23 ס"מ. נייר עבה ואיכותי.
מצב טוב-טוב מאוד: שיקום מקצועי לשולי השער, והדף שאחריו.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
חשבון מקבלי מענק עבור תלמידי ישיבת 'אור תורה' (טבריה), עם חתימת ידיהם, תרפ"ג.
ישיבת אור תורה הייתה הישיבה היחידה לעדת האשכנזים בטבריה. ישיבה זו נוסדה בשנת תר"ס. היוזם של הקמת הישיבה היה האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל 'דברי שמואל'. עוד בחיי אביו, ביקר פעם אחת בטבריה והתבונן שאין מסגרת מתאימה לדור הצעיר. כעבור שנים רבות, בשנת תרנ"ט פנה לאיש אמונו הגאון רבי משה קליערס לימים רבה של טבריה, שמן הראוי להקים ישיבה בסגנון הישיבות בחו"ל עבור אנ"ש. באותם ימים גר בטבריה יהודי עשיר בשם ר' דוד זיבנברג, והוא תרם הון רב עבור ייסוד הישיבה. ואכן כעבור שנה – בתר"ס, נוסדה הישיבה, ובראשה עמד ר' משה קליערס ורבי יצחק מתתיהו סנדברג, מנכדיו של בעל 'יסוד העבודה', מענקי הרוח בטבריה. מאז והלאה יצאה שמה הטוב כצוהר המאיר לכל העיר. הישיבה שכנה מחוץ לתחום העיר, ליד קבר ר' מאיר בעל-הנס, והתלמידים פרשו מביתם כל השבוע, וחזרו הביתה – לשבת. ראש הישיבה היה ר"מ קליערס ובשיעוריו המופלאים, הרים קרנה של תורה, ובפסקי ההלכה הבהירים האיר את עיניהם של ישראל.
הישיבה ניהלה גם 'תלמוד תורה' בתוך העיר העתיקה, ובהמשך הקימה סניף בשכונת 'קרית שמואל'
לאחר מלחמת העולם הראשונה ניהלו הישיבה שלושה, רבי נח ויינברג הוסף לשניים הקודמים. ר' נח היה אחיו של ה'דברי שמואל' מסלונים.
רשימה זו היא קבלה לקבלת כספים "מתקציב ועד הדת בירושלים עיה"ק", נראה שהכוונה לקופה של הרב קוק.
כל אישים חתמו בחתימת ידם על אישור קבלת הסכום. בין החותמים:
ר' נח סלונים , מדובר ברבי נח ב"ר מיכל אהרן בנו של בעל 'יסוד העבודה'. בשנת תרל"ג זימן בעל 'יסוד העבודה' כמה מנכדיו, בהם ר' נח ור' מתתיהו סנדברג, וכן אחדים מאנ"ש, וציוום לעלות לא"י, להשתקע בטבריה ולהקים שם גרעין של החסידות. רבי מרדכי סלונים, בנו של רבי יהודה ליב קסטלניץ מענקי הרוח בצפת אחיינו וכותב תורותיו של בעל 'יסוד העבודה'. לימים כיהן ר' מוטל כאדמו"ר מסלונים מאחרי השואה עד לפטירתו בשנת תשי"ד;
ר' שמואל שמעלקא רוזנבלום;
ר' פנחס מינצברג ב"ר משה צבי, מראשי חסידי סלונים, ואחיו של הגאון ר' וועלוויל מינצברג. חתנו של ר' מתתיהו סנדברג. לימים: מנהל הת"ת ובית חינוך לבנות בעיר וכן ממנהלי 'אור תורה'. נפטר בירושלים ב-תש"ט. חיבר שלושה ספרים העוסקים בתולדותיהם של התנאים ר' מאיר ור' עקיבא ור' חייא, אשר שלושתם טמונים בטבריה;
רבי ישראל גולדהבר , נולד בטבריה ב-תרל"ט לאביו ר' יעקב קופל. הלא הוא הגאון החסיד רבי ישראל 'קאפילס', דיין בטבריה וראש ומנהיג לחסידי קרלין. ידוע בחריפותו הרבה בשנינותו ובהתמסרותו למען הקהילה בעיר. נפטר בירושלים ב-תשכ"א. רבי
יואל ברוכזאהן , הלא הוא ר' יואל אשכנזי: נולד ב-תרמ"ד בזבורוב לאביו ר' ברוך. לפעמים השתמש בשם משפחה 'ברוכזון'. בגיל שש עלה עם אביו לארץ והתיישב בצפת. בגיל ט"ו נשא את טשרנא בתו של ר' נח וויינברג והשתקע בטבריה. התפרסם בסיפורים שמסר דייקנות.
רבי חיים לובין: רבי אהרן יוסף לוריא (תרנ"ד-תשכ"ט), בנו בכורו של רבי צבי הירש [חתן ר' מרדכי לידר]. מהאריות שבחבורת חסידי סלונים. ת"ח מופלג ומפורסם בקדושתו, מח"ס עבודת פנים נפטר ב-תשכ"ט.
רבי חיים זילבר מוצאו מגליציה, עלה ארצה והשתקע בטבריה, חתן אצל משפחת יפה מטבריה. נכדו הוא הגאון ר' מיכל זילבר שליט"א.
רבי אשר שולמן: נולד בירושלים ב-תרנ"ז. תלמיד מובהק לגרצ"פ פרנק אשר הסמיך אותו להוראה. נסע לטבריה ושם נשא את בתו של רבי אליעזר (ב"ר גד) העליר, ממנהיגי חסידי קרלין שם. כחמישים שנה גר בטבריה ושמו יצא לפניו כמתמיד עצום וגאון נפלא. רבני ודרו העידו עליו אשר כל רז לא אניס ליה. מקושר היה לר"מ קליערס. נתמנה לרבה של עדת בויאן בעיר. עם פטירת ר"מ קליערס הכתירו אותו כמלא מקומו, ברם לימים וויתר על הרבנות לטובת ר' אשר וורנר. נפטר ב-תשל"ט.
רבי מנדל וועג , יליד רומניה. מהאריות שבחבורת סלונים. עבודת התפילה שלה נמשכה למשך כמה שעות, וזאת בהשתפכות הנפש.
רבי ישראל מנדל קליין: נולד בצפת ב-תרנ"ג לאביו הגאון ר' גדליהו קליין מדעש מח"ס 'הורת גבר'. חתן רבי יחיאל אהרן שרייבר מחשובי טבריה. היה מפורסם כאיש צדיק וישר. מחשובי חסידי קרלין. נפטר ב-תשי"ב. השאיר אחריו דורות ישרים. ר
בי שלמה לידר . נולד לאביו ר' מרדכי שעלה ארצה בהיותו ילד קטן, ונתייתם מאביו, וגדל בקרב חסידי סלונים. משגדל נשא את בת אחותו של בעל 'יסוד העבודה'. לימים נתמנה למנהל וממונה כולל רייסין בעיר. ר' שלמה נולד ב-תר"ל. היה ידוע כענוותן ושפל-ברך. נשא לאשה את בתו של ר' ברוך דוד כהנא, מחשובי חסידי צאנז שעלו לצפת.
רבי הערש ליב ברנדויין , מחשובי חסידי קרלין.
יעקב ב"ר אלתר שיפמן; רבי אשר סופר, רבי משה שיף , יליד גליציה. מחסיד בויאן. בעל חנות-כלים; רבי יצחק גוטמכר; רבי חיים רוזנשטיין, מחסידי בויאן, הוא היה בנו של ר' יוסף דוד שנהרג במירון בשנת תר"ע. [ר' חיים היה מחותנו של ר' הערש ליב ברנדויין]; רבי אהרן גולדינברג; רבי אברהם קעניג, כנראה שהכוונה לר' אברהם יששכר קעניג, מוצאו מחסידי רדומסק. מחשובי חסידי קרלין; רבי
ישראל דוב אודסר . נולד בשנת תרמ"ח למשפחה מחסידי קרלין. בצעירותו התקרב לברסלב דרך רבי ישראל קרדונר. מעברו לברסלב היה למורת-רוח לבני משפחתו. לאחר מלחמה העולם הראשונה עבר לירושלים והסתופף בצילם של חסידי ברסלב. התפרסם כבעל ה'פתק'. נפטר בזקנה מופלגת ב-תשנ"ד.
רבי אברהם לובין יליד צפת בשנת תר"ד. חתן יוסף מרדכי אברהם שור. מחסידי קרלין. נפטר בירושלים. בנו רבי חיים, נולד בטבריה ב-תרמ"א. חתן אלימלך ווראשיווער, גר כל ימיו בטבריה. נפטר ב-תשי"ח; רבי חיים יצחק ברזל, מראשי חסידי בויאן. נסע לאדמו"ר בטשרנוביץ, ומנ"כ בטבריה; רבי חיים משה לוי,
רבי שמואל שמעיה לוריא ב"ר הערש (תרס"ה-תשמ"ט). חתן ר' שלמה ישראל רמרז. איש חי ורב פעלים, מעסקניה הוותיקים ב'אגודת ישראל' ו'בית יעקב'. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לירושלים ועד בתפקידים שונים בה'עדה החרדית' וב'בית יתומים דיסקין'. היה מהעורכים הראשונים של העיתון 'קול ישראל'; רבי אברהם בר יואל אשכנזי. מחסידי סלונים. והתדבק במקובל רבי יהודה ליב אשלג בעל 'הסולם', והיה מחשובי תלמידיו. נפטר בשיבה טובה ב-תשס"ו.
רשימת מרביצי התורה בישיבה והמלמדים בת"ת
רבי אברהם ויינברג בעל 'ברכת אברהם' . ב-תרמ"ט נולד בטבריה לאביו ר' נח. היה מחשובי העסקנים בטבריה למען היהדות החרדית. ב-תשי"ד לאחר פטירתו של ר' מוטל סלונים, נבחר לכהן כממשיך השושלת. 27 שנים נשא בנזר האדמורות עד לפטירתו ב-תשמ"א; רבי מתתיהו לוריא, מאריות שבחבורת סלונים. מח"ס 'אבקת רוכלים' ו'שערי לימוד'. נפטר ב-תשל"ו; רבי יחזקאל ליפשיץ, חסיד קרלין. ת"ח מופלג; רבי יהושע ב"ר לוי, מפורסם במומחיותו במלמדות; רבי אהרן שמואל קלינגר, חתן ר' הערשיל פרומקין. חסיד בויאן; רבי מיכל ב"ר הערשיל פרומקין; ר' יצחק אייזיק שווארץ.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
* בקורת התלמוד על פי ערך א"ב… לבאר יסודות תורה שבע"פ וקורותיה בכלל על פי חקירה ובקורת, מאת הגאון רבי יעקב יחזקאל הלוי אב"ד אושפיצין (אושוויץ). ויין, תרכ"ג 1863. מהדורה יחידה.
בשער: חלק ראשון, אך לא נדפס יותר.
[1] II, 494 עמ', 22 ס"מ.
* מכתב מהמחבר, הגאון רבי יעקב יחזקאל הלוי. בייטעהן, תרכ"ד [1864].
המכתב נכתב על נייר מכתבים של הרב, עם חותמת בולטת, הכל בכתב ידו ובחתימת ידו. במכתב הוא מזכיר את הספר שלפנינו וכן הוא מזכיר את "ידידו מוהר"ר עפשטיין" שאולי ספרו ימצא חן בעיניו, ככל הנראה כוונתו לגאון רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין בעל 'ערוך השולחן'.
רבי יעקב יחזקאל הלוי [תקע"ד-תרכ"ה], נולד בהוצנפלוץ שבשלזיה. תלמידם של ה'ברוך טעם' וה'ישועות יעקב'. בשנת תר"ו נתמנה לרבה של אושפיצין הלא היא העיר אושוויץ בה נטבחו למעלה ממליון יהודים. בשנת תרי"ד מונה כרבה של בייטעהן שבשלזיה עילית. על גדלותו בתורה תעיד תשובתו של בעל ה'דברי חיים' מצאנז אליו (נדפסה בשו"ת דברי חיים, אבן העזר יט), בה הוא מתייחס אליו – למרות גילו הצעיר – ביותרת הכבוד ומכנהו בתיאורים השמורים לגדולי הדור "הרב המאור הגדול החריף ובקי מ' יחזקאל נ"י האבד"ק אושפיצין".
בקורת התלמוד: 494 עמ'. 22 ס"מ.
המכתב: [1] דף נייר, 18 ס"מ. נייר מכתבים כחלחל כולו בכתב ידו ובחתימתו.
מצב כללי: טוב-טוב מאוד.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
