מכתב ארוך [כ-400 מילה] וסנסציוני, המתפרס על פני שני עמודים מלאים, כתובים בצפיפות, בכתב ידה ובחתימתה של הרבנית הרבנית אלטע פייגע טייטלבוים רעייתו של גדול אדמו"רי דורו הרה"ק רבי יואל'יש מסאטמר. המכתב נשלח אל קרובת משפחתה ובו מתנסחת הרבנית בגילוי לב יוצא דופן – אוויר פסגות של פסגת האריסטוקרטיה הרבנית-חסידית. [ירושלים, תש"ז 1947]. מרתק.
המכתב שלפנינו נכתב לאחר שרבי יואל'יש מסאטמר עלה מאירופה הבוערת לארץ ישראל, על מנת לקבוע את משכנו בעיר הקודש ירושלים ולשמש בה כאדמו"ר וראש הרבנים. הרבי ובני משפחתו ניצלו מצפורני הנאצים תמורת שלמוני עתק, על ידי רכבת 'קסטנר' המפורסמת, דרך שווייץ הניטרלית בדרכם לארץ ישראל ובכסליו תש"ו הגיעו ארצה. בארץ החזיק הרבי מעמד שנה אחת בלבד ולאחר מכן עבר לניו יורק שם הקים את ממלכת התורה והחסידות 'קהל יטב-לב דסאטמר – החצר החסידית הגדולה והעשירה בעולם.
באותה שנה בה שהה הרבי בארץ ישראל לא הייתה דרכו סוגה בשושנים, בלשון המעטה. אומרים שבאותה שנה טבע הרבי את אמרתו השנונה – ששלושה סוגי אנשים אינם יכולים להיות חסידים של אדמו"ר – הסוג הראשון: יהודי ירושלים… לאחר מכן, כאשר היגר הרבי לניו יורק ובאה הרווחה, טבע הרבי את האימרה הבאה: "כאן באמריקה, החסידים מבקשים ממני עצות ונותנים לי כסף – בירושלים, נתנו לי החסידים עצות ובקשו ממני כסף…".
בספר הזהב של דברי ימי חסידות סאטמר לא נותר תיעוד על שנעשה בבית הרבי באותה השנה הקשה בירושלים, ומה היו הקשיים הרבים שהובילו אותו להגר מירושלים אותה כה אהב ואליה הגיע על מנת לשמש בתפקיד ראש הרבנים. המכתב שלפנינו פותח לנו צוהר אותנטי ונותן לנו הצצה נדירה לאשר נעשה בבית הרבי באותה שנה, דרך העינים הקרובות ביותר אל הרבי – מחברתו הטהורה. הרבנית כותבת במכתבה לבת דודתה בגילוי לב יוצא דופן על הקורות אותם והיא מתנסחת בו בחופשיות רבה, בין היתר: תיאור טחינת החיטים למצות; תיאור אפיית המצות; הנעשה בבית הרבי; בקשת 'חסידיו' שינהל 'טיש' אחת לכמה שבועות (!); עריכת 'מלווה מלכה' עם אנשי-שלומו ועוד. כן מעדכנת הרבנית על 'השמחות' שהיו במשפחתם.
הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים [תרע"ב-תשס"א], מהנשים היהודיות החזקות והמשפיעות בעולם. נולדה לרב אביגדור שפירא, האדמו"ר מצ'נסטוחוב שבפולין, נצר למשפחת המגיד מקוז'ניץ, ולגיטל, צאצאית של האדמו"ר קלונימוס קלמן הלוי מקרקא. הרבנית הייתה אשתו השנייה של האדמו"ר רבי יואל'יש טייטלבוים מסאטמר. טקס הנישואין התקיים בעיר טשעבין שבגליציה. כשצורף בעלה האדמו"ר לרכבת קסטנר, הוכנסה אף היא לרשימה וניצלה עם נוסעי הרכבת. נודעה כאישה חזקה, ולאחר השואה השפיעה רבות על החסידות ומוסדותיה. היא נטלה חלק פעיל בהקמתם, ביסוסם וגיוס כספים למענם. לאחר פטירתו של בעלה התנגדה למינויו של אחיינו רבי משה טייטלבוים לאדמו"ר. פינתה את ביתה הצמוד לבית המדרש של החסידות בקריית יואל שבעיירה מונרו עבור בית מדרש של פורשי החסידות המכנים עצמם בני יואל, שהיו קשורים אליה. הרבנית ניהלה קרנות צדקה וחסד. כמה מוסדות תורה בארצות הברית ובישראל המקורבים לחוגי העדה החרדית ונטורי קרתא קרויים על שמה. ביקוריה המתוקשרים בארץ לווו בתהלוכות ומעמדי ענק בהם חילקה שטר של 100$ (סכום גבוה ביותר באותם הימים) לכל משתתף.
[2] עמ', 23X15 ס"מ. מצורפת מעטפה עתיקה.
מצב טוב מאוד: כתמי זמן. סימני קיפול.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.