מכתב השקפה ארוך (כ-14 שורות) וחשוב, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של מנהיג הציבור הליטאי הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך ראש ישיבת פונוביז', אל הרב אליעזר סורוצקין (מנכ"ל החינוך העצמאי). כ"ה אב תשל"ח [1978].
במכתבו פורס הגרא"מ שך בפני הרב סורוצקין, מי שיהיה לימים מנכ"ל רשת החינוך החרדית הגדולה בעולם, את משנתו הסדורה בנושא הכאוב של קבלת תלמידים למוסדות החינוך, שמאז ועד היום נחלי דמעות של הורים וילדים נשפכו בעקבות החלטות של מנהלים שלא לקבלם למוסדות החינוך. מהמכתב ניכר כיצד הקפיד הרב שך לשמור על מסורת החינוך הטהור, ואיך חרד ליבו מכל סטייה קלה ממנו.
וכה קובע הגרא"מ שך במכתבו המכונן: אם מדובר במוסד שהוקם מתחילתו לטובת ילדים המגיעים ממשפחות מתחזקות, אין לבדוק בציציות הנרשמים ועל המנהלים לקבל את כל המתדפקים על הדלתות ולעשות "מה שאפשר לקרב את הרחוקים קצת – מוטל עלינו לעשות כל מה שאפשר". אבל אם המוסד הוקם מתחילתו עבור ילדי אברכים, או אז – למרות ליבו הרחום המפורסם של הרב שך ודאגתו לכל יהודי באשר הוא – קובע הגרא"מ שך נחרצות, שאין אפשרות להתפשר על רמתם הרוחנית הגבוהה של המשפחות ואין לקבל ל'חיידר' ילדים שהוריהם אינם מתנהגים בביתם כפי תקנון החיידר (ללא טלויזיה בבית וכו') ועל ה'חיידר' "שיתנהל אך ורק לפי הדרך המסורה לנו משנות דור ודור, על טהרת הקודש".
מרן רבי אלעזר מנחם מן שך [תרנ"ח-תשס"ב], מעתיק מסורת הישיבות מגדולי ליטא שלפני השואה לעולם הישיבות בארץ ישראל, ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה. מגדולי המנהיגים שקמו לעם היהודי. החל משנות השבעים הנהיג הרב שך את הציבור החרדי ליטאי, אשר ראה בו את 'גדול הדור'. מחבר סדרת ספרי "אבי עזרי".
[1] דף נייר, כ 25 ס"מ. בלנק רשמי.
מצב טוב מאוד: סימני קיפול.