דרשות בכתב יד קדשו הרהוט של המקובל הראשון לציון רבי יעקב ישראל אלגאזי. מחצית המאה ה-18.
למיטב ידיעתנו הדרשות לא נדפסו!
כתב היד מכיל דרשות באגדה ומתפרס על פני שנים עשר עמודים כתובים בכתיבה מזרחית (חצי קולמוס) בצפיפות רבה ועם זאת ברהיטות. כולל הגהות בשולי העמודים אף הן בכתב יד קדשו של הראשל"צ.
רבי יעקב ישראל אלגאזי [ת"מ-תקט"ז], מרבני איזמיר, ומגדולי החכמים והמקובלים בירושלים. למד בישיבת המקובלים בית אל והיה מראשיה. בין רבותיו היו רבי חיים אבולעפיה (בעל 'עץ החיים') ורבי יצחק הכהן רפפורט (בעל 'בתי כהונה'). שימש כראש ישיבת 'נוה שלום ברית אברהם' שבה למדו גדולי חכמי ירושלים, והיה חבר בבית דינו של הרב אליעזר נחום. החיד"א ספד לו. שימש כראשון לציון משנת תקט"ו [1756] ועד לפטירתו, ובנו הרי"ט אלגזי מילא את מקומו. חיבר ספרים רבים, ביניהם: 'שלמי ציבור', 'נאות יעקב', 'מענה לשון', 'אמת ליעקב', 'ארעא דרבנן' 'קהילות יעקב', 'מגיד דבריו ליעקב' ועוד.
רבי יעקב ישראל אלגאזי הוא זה שהביא לדפוס את הספר הקבלי והשנוי במחלוקת 'חמדת ימים', מתוך כתבים שמצא בצפת. שאלת זהותו של המחבר נתונה עד היום במחלוקת, האם הוא נתן העזתי תלמידו של משיח השקר שבתאי צבי, או שמא המחבר הינו מקובל חשוב (בעל ה'לשם שבו ואחלמה' הגדיר את מחברו כ"אחד מקדושי עליון"). החוקר התורני הרב יחיאל גולדהבר במאמרו המלומד במגזין 'דאצ'ה', טוען כי הרב יעקב ישראל אלגאזי הוא בעצמו מחברו של ה'חמדת ימים' ורק מתוך ענוותנותו הרבה לא פרסם את שמו עליו.
[12] עמ'. 16X10 ס"מ. כתב חצי קולמוס צפוף.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. שיקום אמנותי קל לשולי הדפים. כריכת עור חדשה.