בעקבות החילון שהתפשט בארץ, וחילוקי הדעות בתוך מחנה הדתיים, התארגנו מספר רבנים הן בארץ והן בחו"ל לייסד מוסד שיחבר בין כל הרבנים משלומי אמוני ישראל, כדי להיות לאור ליהדות. את הגישושים לכך ניהל מארה"ב הגאון ר' דב אריה הכהן לווינטאל ראב"ד פילדלפיה, (ורבני תל אביב-יפו). בקיץ תרצ"ו הגיע הרב לווינטל במיוחד לארץ, כדי להביע את עמדתו לפני רבני ארץ ישראל. התקיימו אסיפות הן בתל אביב והן בירושלים. הרב לווינטל דיווח לפני הרבנים בארץ, כי הצעדים הראשונים להגשמת הרעיון נעשו כבר ע"י 'אגודת הרבנים' באמריקה, והדגיש את ההכרח שעל כל רבני העולם להתאחד ל'איגוד רבני עולמי' כדי שיוכלו לפעול בכוחות מאוחדים והשפעתם תהא ניכרת על העם. אחרי וויכוחים והצעות שונות נתקבלו החלטות מסוימות להגשמת הרעיון.
* מכתב ארוך של רבני ת"א לגרי"מ טיקוצינסקי, בו הם מגוללים את הצורך וההכרח לייסוד מוסד מרכזי לרבני העולם. חותמים: רבני העיר: הרב עוזיאל והרב עמיאל, רבי דוב אריה לווינטל והרב מנחם מנדל כשר. סיון תרצ"ו.
* מצורפת טיוטת תשובת הגרי"מ: הרעיון הוא נחוץ ביותר, אלא הואיל: "וירושלים, שהיא לב-האומה, קרועה וגזורה לגזרים, ופירוד אצל הרבנים ביותר בעונה זו, חוששנו, שבמקום לאחה את הקרע, ה'רבנות העולמית' ירחיב, ח"ו, את הקרע המקומי". ולכן הוא מייעץ, כפתרון הראשון: להתייעץ עם 'ראש הגולה' רבי חיים עוזר.
הרב לווינטל נסמך מגדולי ליטא. בשנת תרנ"א היגר לאמריקה כדי למלא את מקום חותנו, רבי אליעזר קליינברג, ברבנות פילדלפיה. וכיהן כ'רב הכולל' בפילדלפיה. ולימים מונה לנשיא 'אגודת הרבנים דארצות הברית'.
[3] דפי נייר כ 30 ס"מ. מוקלדים במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי בחתימת ידי הרבנים. מצורפת המעטפה המקורית. מצורפת טיוטת תשובת הגרי"מ טיקוצינסקי.
מצב כללי טוב מאוד.