"…ונזכה כולנו לחזות בהתגלות ישראל במהרה…" (מברכות הרבי במכתב שלפנינו)
מכתב ארוך, כולו בכתב יד קדשו ובחתימת ידו (פעמיים!) של האדמו"ר רבי שאול ידידיה טאוב ממודז'יץ. אודות הצלתו של האדמו"ר מגיא ההריגה בפולין. המכתב נשלח אל הרב דוד פרקוביץ מירושלים. אוטווצק, ת"ש [1940].
המכתב שלפנינו נכתב כאמור בשנת ת"ש, בשיא תוקפה של השואה הארורה. הרבי מספר במכתבו על הצרות, הנדודים והסבל האיום העוברים עליו ועל בני משפחתו, שנמלטו מהגרמנים ונאסרו על ידי הרוסים. הוא מספר גם על בנו בן השנתיים שאצבעותיו קפאו מן הקור ל"ע. הרבי בעדינותו רומז לרב פרקוביץ כי כסף יעזור לו מאוד להיחלץ מגיא ההריגה, והוא מודה לו מאוד על ה'דרישה' (ככל הנראה המדובר בסידור סרטיפיקאט). בסוף המכתב מודה הרבי שוב בנפרד לר' מאיר ברלין (בר-אילן) על השתדלותו למענו וחותם שוב את שמו. הרבי מסיים את מכתבו בברכות.
האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב [תרמ"ז-תש"ח], האדמו"ר השני ממודז'יץ. בשנת תרפ"ט עבר לאוטבוצק הסמוכה לוורשה – שם גם נכתב המכתב שלפנינו – והוא הקים שם ישיבה בשם 'תפארת ישראל'. לחצרו נהרו חסידים ומעריצים רבים מכל רחבי פולין. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הצליח להימלט לארצות הברית דרך יפן. בזמן מנוסתו הלחין ניגונים ששיקפו את האסון הנורא של העם היהודי בעת המלחמה. משערים כי בימי חייו הלחין בין 1,500-2,000 ניגונים, חלקם פשוטים וחלקם מסובכים ומורכבים. הרבי הלחין 5 ניגונים כל כך מסובכים שהתייחסו אליהם כאל אופרות. האופרה ה-4 חוברה בעת הפלגתו לארצות הברית ולכן כונתה "אופרת הים". דברי תורתו נאספו בספרים 'אמרי שאול' ו'ישא ברכה'. כממלא מקומו הוכתר בנו רבי שמואל אליהו טאוב 'האמרי אש'.
[1] דף נייר, 21X28 ס"מ. דיו על גבי נייר מכתבים רשמי, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הרבי.
מצב טוב. סימני קיפול, קרעים בקיפולים ובשוליים ללא חיסרון בטקסט.