מכתב ארוך [כ-200 מילים] וחשוב, כולו בכתב-יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, אב"ד גאלאנטא, חוסט וירושלים. המכתב נשלח אל הגרי"מ טיקוצ'ינסקי ראש מוסדות עץ חיים, ועוסק באיסור קבלת תקציבים מממשלתיים.
המכתב שלפנינו מתווה את דרכה של היהדות החרדית ואת האידאולוגיה שלה לדורות הבאים. במכתבו מבקש ודורש המהרי"ץ ממוסדות 'עץ חיים' – המוסד הוותיק ביותר בישראל, לבלתי התפתות אחר הכספים שהממשל האזרחי מציע לראשונה לתלמודי התורה. על פניו לא נראתה שום בעיה ליטול את הכספים המדוברים (וגדולים וטובים אכן נטלו מהם מלוא חופניים), מה גם שמקורם של הכספים הוא מתשלומי מסים שנגבו מהישוב היהודי כולו. אולם המהרי"ץ דושינסקי בעיני הבדולח שלו חזה שבעתיד (הרחוק מאוד אומנם, כעבור עשרות שנים!), יידרש תשלום במזומן עבור אותה תמיכה, תשלום בצורת התערבות בתכני הלימודים. לזה הוא התנגד בכל תוקף.
וכה כותב המהרי"ץ דושינסקי במכתב המכונן שלפנינו: "היות ששמעתי כי נשלחו… לקבל מכספי מס החינוך, אשר אם חלילה יצליח מעשה שטן והת"ת [-והתלמודי תורה] לא יעמדו בניסיון יהי' חלילה הירוס תורתנו הקדושה, ….לבל יפלו ברשת אשר חופשים ריקנים טמנו להם, …לגדור גדר ולעמוד בפרצה, להסיר פוקה ומכשול וכל שמצה… ותרבה תהילתו ומעלתו, וכל המקבל (את אותה התמיכה) תרבה מעילתו, מועל בקדושת תוה"ק… לבל יפרצו בה שועלים…"
המהרי"ץ דושינסקי מסיים בברכות מאליפות: "והנני בברכה מרובה אני תפילה לאריכות ימיו ושנותיו, תרב שלוותו, ועיניו ועינינו תראינה בנחמת ציון וירושלים".
הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי [ תרכ"ח-תש"ט], מגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בגאלאנטא ובחוסט, שם גם עמד בראשות ישיבות שהיו מהגדולות והחשובות בארצות הונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל ומיד הונחה עליו העטרה, לכהן פאר כרבה הראשי של עדה החרדית בירושלים ומנהיג היהדות החרדית בארץ ישראל כולה.
[1] דף נייר, 24 ס"מ. נייר שורות רשמי, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של המהרי"ץ דושינסקי.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול.