תורה שלמדתי באף נתקיימה
בי
מקבץ [7] מחברות עבות כרס, [המכילות למעלה מאלף ומאה עמודים!] מלאים וגדושים בחידושי תורה עמוקים בכל מקצועות התורה. הכל בכתב יד קדשו של 'עילוי' ישיבת חברון ולימים ראש הישיבה, הגאון הצדיק רבי אהרן כהן. חברון וירושלים, תרפ"ז-תשי"ז [1927-1957]. ככל הנראה רובם של החידושים לא נדפסו.
חידושי התורה נכתבו על פני למעלה משלושים שנה, החל משנות רווקותו בישיבת חברון עת נחשב לתלמיד חכם הגדול ביותר שבין תלמידי הישיבה [כך העיד חותנו ראש הישיבה בפני בתו לפני אירוסיה עם רבי אהרן] ועד לשנותיו המאוחרות כאשר מונה לראש הישיבה על מקום חמיו הגדול, הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. החידושים עוסקים בכל מקצועות התורה, בעיקר בעומק העיון על עשרות מסכתות מהתלמוד בבלי והירושלמי, אולם גם בענייני דרוש, דרשות למועדים ועוד.
פירוט המחברות:
* מחברת תרפ"ז. [91] דף.
* מחברת תרפ"ט-תרצ"ד. [132] דף.
* מחברת תרצ"ב-תרצ"ד. [55] דף.
* מחברת עבה בפורמט גדול. ירושלים, תש"ג-תש"ה. [141] דף. 32 ס"מ.
* מחברת תש"ד-תש"ה. [80] דף.
* מחברת תשי"ד-תשי"ז. [77] דף.
* מחברת קדומה, ככל הנראה מראשית שנות התר"פ. [12] דף.
מלבד ערכם התורני העצום של מאות דפי חידושי תורתו של אחד מגדולי ראשי הישיבות בדורות האחרונים, שחלקם היו בוודאי הבסיס לסדרת ספריו המפורסמת 'בית אהרן', שיצאה לאור בעיקר לאחר פטירתו, וחלקם הגדול כנראה לא נדפס מעולם. לפנינו פריט בעל חשיבות היסטורית יוצאת דופן, אודות אחד מהפרקים הנוראים בתולדות עם ישראל בכלל ובהיסטוריה הפרטית של ישיבת חברון – מאורעות תרפ"ט, שנרשמו בדמם הטהור של תלמידי הישיבה.
במחברת חידושי התורה משנת תרפ"ט, בדף מט/1 במחברת, נקטעים לפתע באחת חידושי התורה (דבר שאינו חוזר על עצמו שוב) ולאחריהם בדיו שונה מופיע רישום מרטיט בכתב יד קדשו של המחבר: "כתבתי זה בערב יום הפרעות בעש"ק פ' עקב" [יום הפרעות]. בשטח הריק שנותר בדף מ ו
פיע רישום גס בשפה הערבית, שנכתב כנראה על ידי אחד הפורעים: "ח'לצ, דונתם יא יאהוד באמר [ה'?]" ובתרגום חופשי: "זהו, יהודים, נגזר דינכם בפקודת [אלוהים?]". המשך המחברת כבר נכתב בירושלים ובעמוד הבא לאחריו נכתב: "בע"ה עש"ק לס' שופטים תרפ"ט, עה"ק ירושלים ת"ו".
באותו יום ששי גורלי, ישב בחיר הישיבה האברך הצעיר רבי אהרן כהן – שאך לפני חודשיים [באייר תרפ"ט] נישא ברוב טקס לרבנית צילה בתו של ראש הישיבה – וכתב את חידושי תורתו. כאשר הגיעו הרוצחים והוא נאלץ להותיר את המחברת כמות שהיא ולנוס על נפשו. הסכנה הייתה כל כך גדולה ומוחשית עד שהוא לא הספיק אפילו לסגור את המחברת! רק לאחר שהסתיימו הפרעות הוחזרה המחברת לרבי אהרן.
שלושים שנה לאחר מכן כאשר רבי אהרן הביא את ספרו לדפוס הוא מביע רחשי תודה להשם יתברך על הטובה אשר עשה עמו מיום עמדו על דעתו ומציין את חובתו לתודה והודאה מיוחדת על הצלתו בימי ההפיכה: "גזר הדין הנורא שעבר על ראשינו בזמן המאורעות תרפ"ט שהיתה חרב חדה מונחת על צווארנו וברגע האחרון שלח מלאכו לפנינו להצילנו וגם אמר למלאך המשחית הרף והבדיל החיים מתוך המתים ממש כידוע לכל אחד מאתנו"
הגאון הצדיק רבי אהרן כהן (תרס"ד-תשכ"א) , היה חתנו של הגה"צ רבי משה מרדכי עפשטיין ראש ישיבת סלבודקה וחברון. בהיותו כבן חמש-עשרה, נתעלה ללמוד בישיבת 'כנסת ישראל' בסלבודקה, והיה אומר, כי מעט הזמן שזכה לשמש את ה'סבא' מסלבודקה היה היסוד להתפתחותו בחכמה וביראה. בשנת תרפ"ד, בבחרותו, עלה לארץ יחד עם עם כל בני הישיבה לחברון. בשנת תרפ"ט נישא לבתו של ראש הישיבה הגרמ"מ. בתרצ"ד, לאחר פטירת חמיו החל למסור שיעורים בישיבה, יחד עם גיסיו הגאונים רבי יחזקאל סרנא ורבי משה חברוני. לצד גאונותו ועמקותו בסוגיות הש"ס, היה רבי אהרן עובד ה' נשגב בקדושה ובטהרה. תפלותיו נערכו באש קודש ובהתלהבות ובדבקות וביראה עילאה. היה מקורב מאד להרה"ק האדמו"ר רבי אהרלה' ראטה, בעל "שומר אמונים", ממנו קיבל רבות בדרכי עבודת ה', והחשיבו כאחד מרבותיו.
רבי אהרן לא זכה להיפקד בפרי בטן. את כל כוחותיו השקיע בכתביו ובספריו. בחייו זכה להדפיס רק את כרך חידושיו על ענייני המועדים. בהקדמתו הוא כותב: "יש לי הרגשה פנימית אשר מקום הניחו לי מן השמים להתגדר בדבר זה… וזהו תפקידי שהוטל עלי מאת קורא הדורות מראש להוציא לאור החיבור הזה". חידושיו על הש"ס נדפסו בסדרת הספרים 'בית אהרן', רובם נדפסו שנים רבות לאחר פטירתו (בעריכת הגה"ח המקובל רבי רפאל משה לוריא בעל ה"בית גנזי"), וזאת לאחר שנגלה כמה פעמים בחלום לתלמידיו ושאלם מדוע אין מדפיסים את שיעוריו על המסכתות ("הכהן הגדול מאחיו", עמ' 491). המחברת שלפנינו היא מהמחזור הראשון של שיעוריו בישיבת חברון.
סה"כ [588] דף + מספר דפים, רובם המוחלט כתובים משני צידיהם. חסרים מספר דפים. [6] מחברות בגודל סטנדרטי, 20 ס"מ. מחברת אחת בפורט גדול, 32 ס"מ.
מצב כללי טוב. בלאי וקרעים. מספר דפים מנותקים. ללא כריכות.