"ובמדינתנו נתפרסם כ'חפץ חיים' שני דמדינת רומניא"
מכתב היסטורי-חסידי נדיר וחשוב ביותר, בנוגע להצלת האדמו"ר מסקולען מעמק הבכא ברומניה. מאת האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורא פשעמישל, בחתימת יד קדשו ובחותמתו. המכתב נשלח אל הרב הראשי הריא"ה הרצוג והרבי מעתיר בברכותיו (שהתקיימו). תל אביב, תשי"ג [1953].
לפנינו מכתב שערכו ההיסטורי-חסידי רב עד מאוד, העוסק בהצלתו מעבר למסך הברזל ברומניה של האדמו"ר רבי משולם זוסיא פורטוגל מסקולען – מגדולי האדמו"רים בדור האחרון, שכבר במכתבו שלפנינו (שנכתב בצעירותו של האדמו"ר מסקולען) מכנה אותו הכנסת מרדכי מסדיגורא כ"חפץ חיים שני דמדינת רומניא"!
זאת כמובן מלבד ערכו הסגולי של מכתב הכנסת מרדכי מסדיגורא – מחשובי אדמו"רי רוז'ין, שנשלח אל הרב הראשי לישראל, ובו ברכות מופלאות "לאורך ימים על משמרתו עד עמוד כהן לאורים… שנת אורה ובריות גופא וגאולה קרובה".
ראוי לציין בסילודין כי ברכתו של ה'כנסת מרדכי' מסדיגורא לרב הרצוג במכתבו שלפנינו "לאורך ימים על משמרתו עד עמוד כהן לאורים ", התקיימה ואף מעבר לכך! כאשר גם בנו של הרב הרצוג – חיים, וגם נכדו יצחק שימשו ועדיין משמשים בתפקיד הרם ביותר כנשיאי מדינת ישראל. תופעה חד-פעמית שאין לה אח ורע בישראל.
האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף בעל ה'כנסת מרדכי' מסדיגורא [תרנ"ז-תשל"ט], האדמו"ר הרביעי לבית סאדיגורא. בנו של האדמו"ר ה"קדושת אהרן" מסדיגורא וחתן דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממעז'יבוז'. בחתונתו בהיותו בן 16 בלבד הוכתר ע"י האדמו"ר ה'פחד יצחק' מבויאן לכהן כאדמו"ר מסדיגורה.
כבר בגיל 32 התמנה כחבר מועצת גדולי התורה והיה צעיר חבריה. מונה גם כנשיא קרן התורה של אגודת ישראל והיה בין מנהיגי התנועה קרן התורה של אגודת ישראל והיה בין מנהיגי התנועה. בשנת תרצ"ג הגיע בעצמו לבקר בארץ ובל"ג בעומר של אותה שנה הדליק את המדורה בהדלקה המסורתית במירון.
בעת ביקורו בארץ ישראל, ביקר את בן דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין, ובבואו לצאת ביקש האדמו"ר מהוסיאטין לראות את הדרכון שלו, כשנתן לו רבינו את הדרכון, לא השיב לו האדמו"ר מהוסיאטין את הדרכון, בכדי שלא יוכל לחזור לאירופה, בכך למעשה ניצל רבינו מהשואה. את בית מדרשו הקים בעיר תל אביב, ברכות הימים הפך המקום לאבן שואבת ורבים נושעו מברכותיו.
נשוא המכתב האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל [תרנ"ח – תשמ"ב], האדמו"ר הראשון לבית סקולען. הוא נחשב כעילוי וכשנפטר אביו, והוא היה בן שבע עשרה בלבד, הוכתר כממלא מקום אביו ברבנות העיר סקולען. ברבות השנים החלו להתקבץ סביבו חסידים רבים והוא הוכתר כאדמו"ר מסקולען.
הרבי נודע במיוחד בליבו הרחום ובמסירות נפשו. לאחר השואה פעל למען הענקת עזרה לילדים יתומים שניצלו, כשבחלק ממסמכי הרישום שלהם אף נרשם כי הם ילדיו הביולוגיים. המשטר הקומוניסטי אסר אתו בעקבות כך יחד עם בנו. וכך כותב בנו האדמו"ר על אותו המאסר: "וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים".
באותה תקופה, לצורך תעמולה בינלאומית, ערכו הקומוניסטים אירוע "מלוה מלכה" בנוכחות אישים מחוץ למסך הברזל, בו אילצו רבנים לנאום על מצבה החיובי של יהדות המדינה. מסופר כי הרבי מסקולען הודיע לשלטונות שהוא אינו יודע לנאום ובמקום זאת ישיר באירוע שיר. הרבי שהיה מלחין מחונן, הלחין את הניגון המפורסם לפסוקים מספר תהילים (פרק ע"ט): "יוודע בגויים לעניינו נקמת דם עבדיך השפוך". באמצעות שיר זה רמז הרבי לעולם החופשי על מצבם העגום של היהודים מעבר למסך הברזל הסוביטי. חיבוריו: “קדושת אליעזר” – על ענייני חנוכה; “נעם אליעזר” – על התורה.
הנמען הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג [תרמ"ט-תשי"ט], היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. לפני כן היה רבה הראשי של יהדות אירלנד. בנו היה הנשיא חיים הרצוג ונכדו הוא הנשיא יצחק הרצוג.
[1] דף נייר, 28 ס"מ. בלאנק רשמי מוקלד במכונת כתיבה ובשוליו חתי"ק וחותמת הרבי וכמה קווי הדגשה אף הם בכתי"ק הרבי.
מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. כמה שרבוטים.